אני מנסה. מנסה להבין מה בדיוק מתרחש. מה מתרחש בממלכת הפו"פ, או אולי הגו"ג, או האו"א או פשוט בשוק הבשר. לא מבינה.
הרי כל הגרושים (וגרושות) היו נשואים פעם באושר, עד שנישואיהם פגו, כי החליטו להפרד מסיבה זו או אחרת. החלו לחיות ללא כבלי הנישואין, כשהם מעבירים את זמנם עם בנות זוג, עד שהוחלפו באחרות.
הם נרשמים באתרי היכרויות - כך חשבתי לתומי - כדי למצוא שוב בת זוג שתהפוך לחברתם לחיים, לשיחות נפש, לחלוקת נטל השנים שנותרו לגילאי הגיל השלישי, מחפשים את האהבה שתשרור בין כתלי ליבם ויחד, המילה הפשוטה הזו, שתאפשר לחוות וליהנות ביחד, בראש טוב, בכיף ובפרגון הדדי ומפרה.
אז מה בעצם קורה פה?
הוקמו אתרי היכרויות, החברים בהם ממלאים דף פרופיל כללי, ומעטים שאפשר למנותם על אצבעות כף יד אחת, מציינים שהם נשואים ומחפשים חברות לשיחה ולבילויים. אחוז גדול מאוד אינו מציין שלמרות שהם גרושים, הם מחפשים רק בילויים.
הכל טוב ויפה.
מה זה אומר לגבי הרוב?
הם מחפשים בת זוג כפי שתיארתי לעיל, עם תכונות שתתאמנה להם ואף מפרטים בדף הפרופיל מה העדפותיהם, מחליפים מספר מילים בכתב, מתקשרים ואז נוצרת פגישה, או לא.
אני בא לאסוף אותך, התקשר להודיע.
קצת הופתעה, חדש לה המצב.
אני אזרום, החליטה.
אוקי, אישרה.
נשב בבית קפה - זו ההצעה המקובלת - קובעים מקום וממתינים. יחסית למספר הגרושים שבאתר חלק קטן מאוד הם אלמנים/ות. גם הם חווים אותן התנסויות.
מדי פעם הגבר או האישה הניידים יותר (נוהגים ברכב) מציעים לבוא ולאסוף את ה"נאספת" מביתה ואז בוחרים בית קפה הקרוב למקום מגוריה. מתוודעים, אף מבררים מהו שם האדם המסתתר מאחורי הכינוי בו הוא משתמש באתר.
השיחה קולחת, מחויכים השניים, מראה עיניהם נהנה מהאדם שממול, מזמינים שתיה, אף חוככים בדעתם ביחד, איזו עוגה כדאי להזמין, או לחלוק.
מספרים זה על זו, מדברים על דא ועל הא, לפתע מגלים ששניהם רגישים למאכל מסוים, לבעל חיים מסוים, אוהבים סרטים זהים, נהנים מאוכל זהה והאופק מתחיל להווריד אי-שם.
ולפתע, בת הזוג מבחינה שהיושב מולה אינו כה נינוח כפי שהיה בתחילה. הוא מתחיל לזוע בכיסאו והיא שואלת, התרצה לזוז? לא, ודאי שלא, הוא עונה והשיחה שוב זורמת והנושאים צצים ועולים. לא עוברות 10 דקות והיא מבחינה כי ידו נשלחה אל עבר מפתחות רכבו.
שנזוז? היא מציעה הפעם ביתר ידענות, הוא מהנהן להסכמה ומזמין את המלצרית.
אה, אה, אומרת היא ונדה בראשה, אני אשלם עבורי.
מה פתאום? הוא נדהם, אני רוצה לשלם עבורך.
גם אני, עונה היא בתקיפות. החליטה כשהחלה לצאת ל"דייטים" אלו, שהיא משלמת על עצמה. כך אינה נותרת חייבת. שניהם קמים ויוצאים מבית הקפה, הוא אף אוחז בידה והיא חשה בנמיכותו.
עזבי, היא אומרת לעצמה, מה זה חשוב, הוא נאה, מעניין, כריזמטי, גופו שמור ואיננו צעירים כבר, הרי ללא העקבים, אולי אף גובהו יעבור את שלך.
נכנסים לרכבו - לא מהחדישים - שמה לב, אז מה, העיקר שיש ארבעה גלגלים.
ויוצאים לדרך.
הרכב החל פונה לכיוון ההפוך מביתה.
לאן אנו נוסעים, שואלת בחיוך אך חשש מה מתגנב לליבה.
את רואה שם, והורה בזרועות לכיוון מזרח, שם ביתי, נשב ונאכל אבטיח קר ולמונצ'לו, עונה השרמנטי בנונשאלנטיות טבעית.
אופס!!!
בביתו, מה הקטע פה?
תרגעי, אינך בחורה צעירה, לכי שבי בביתו אכלי אבטיח ושתי למונצ'לו ויחזיר אותך הביתה. עוד מוקדם, רק צהרי שבת. זה בסדר, שוחחה עם עצמה כהרגלה. ובכל זאת חשבה שכדאי שתאמר לו, כדי שלא תהיינה אי-הבנות ויתאכזב.
הגד, פנתה אליו בחיוך, רק כדי לסבר את אוזניך, איני מתכוונת לשכב אתך לאחר האבטיח והלמונצ'לו.
לא???? אז בשביל מה הסכמת לבוא לקפה?
לא אמרת לי שלאחר הקפה יש המשך אצלך, מה רע בקפה? לא הבינה.
כל האלמנות אותו דבר, הפטיר בכעס והגביר מהירות נסיעה.
הרי ידעת שאני אלמנה ולמרות שאיני מבינה מה הקשר לאלמנות, מדוע הצעת להפגש? שאלתי נדהמת אך עדין חיוכי משוך על שפתיי המשוחות באודם פסטלי, כיאות לשעות הצהריים המוקדמות.
מה אני צריך את זה, לבוא אליך, להודיע לך שתרדי כי אני ברמזור, כולכן אותו דבר, ידעתי שאסור לי לצאת עם אלמנה, גם אני רוצה לשבת בבית ושהיא תבוא ותאסוף אותי, תתקשר אלי שהיא ברמזור, שארד מהבית. התכעס יותר.
אתה צודק, עניתי ברוגע, כולנו רוצים בזאת, אין בכך כל רע. הנה, והצביע על הנייד שלו, הנה, לפני שהתקשרתי אליך, דיברתי עם גרושה, רציתי להפגש אתה, אמרה לי שהיא הולכת לסידורים ואח"כ תתקשר אלי, ופניו זעפו.
מצוין אמרתי, ופתחתי דלת הרכב, מצוין, הנה, תתקשר אליה כולם יהיו מרוצים, ורגלי הימנית כבר מחוץ לרכב על המדרכה.
זה בדיוק מה שאני עושה, זרק לעברי, וכשטרקתי ברוך את הדלת רעועה משהו, עדיין עמד במקום, וראיתי שהוא מחייג אליה.
הסיפור אמיתי, השמטתי שמות.
באותו ערב הייתה לי שיחה עם חבר טוב שגם מחפש בת זוג והרגיע אותי (למרות שבאמת התחייכתי מהמפגש ההזוי בבוקר) שגם אצלו כגבר המצב זהה. אך, אמר, דעי לך שלא אמר לך אמת, המצב זהה גם אצל הגרושות וגם אצל האלמנות.
את בסדר, אמר, זה כבר לא שוק פו"פ, איני יודע מי מחפש באמת בת זוג כחברה לחיים, זה הפך להיות שוק פרוץ (תרתי משמע), ונאנח משהו.
נשים רבות מתקשרות אלי ומציעות שנשב לכוס קפה, החל בסיפורו. לאחר שיחה נחמדה היא מציעה שנלך אליה לכוס קפה שניה. בפעם הראשונה שהלכתי, המשיך, באמת חשבתי לתומי שנשתה כוס קפה, אך הערב הסתיים אחרת.
אתה רוצה לומר לי שלאחר שיחה והיכרות של שעה/שעתיים האישה מוכנה לקיים יחסי מין עם גבר כמעט זר לחלוטין? גם אם אין משיכה בין השניים? איך היא מסוגלת? פלטתי שאלותי בזו אחר זו.
תתפלאי לשמוע, הסביר, שהן סיגלו את עצמן למצב הזה וכך נוהגות. אז תגיד, אמרתי המומה, אתה באמת מאמין שיוצאים זוגות מכאן?
אחד למיליון, ענה לי.
הסיפורים מצטברים, המקרים ההזויים ממשיכים ובכל שיחה/היכרות, אני שואלת עצמי, מה אשמע הפעם? ובכן, לתוהים, אני אומנם חדשה (כחודשיים) באתר, אני עדיין מאמינה שזה אפשרי.