ביום שבת עומד להפתח בירושלים מרכז של בתי קולנוע, המרכז יהיה פתוח גם בשבת, וזאת על-פי החוק. ירושלים הייתה מתמיד עיר שבתי העסק אינם פתוחים בה בשבת, גם אמצעי התחבורה הציבוריים שבתו בשבת.
והנה נעשה מעשה, והחליטו על פתיחת בתי הקולנוע ובתי עסק במתחם לקהל הרחב גם בשבת .מיד החלה מלחמת תרבות, כמו שהיה בזמנו עם כביש בר-אילן,החרדים הקיצוניים הודיעו כי יפתחו במלחמת חורמה כנגד אקט זה, באשר הם רואים בכך חילול שבת, למרות שהמקום אינו סמוך למגוריהם.
הדתים הפחות קיצוניים, הכריזו כי ימחו נגד כך משום הנימוק שירושלים הינה עיר קדושה ליהדות מקדמת דנא, ואין להפר סדרי בראשית. מכאן צצה ועולה השאלה האם לדתיים ולחרדים קושאן בטאבו על ירושלים? האם הם יכולים להכריז על כל מקום כאילו הוא קדוש? וחילול השבת יעכב את פעמי המשיח. מי נתן להם את הזכות לקבוע מה קדוש, ומה לא, היכן יסעו והיכן לאו?.
אפילו אם נקבל את גישתם, כי אז הדבר נוגע לעיר העתיקה, שהיא זאת שהייתה קיימת ונכבשה על-ידי היהודים, אבל מה הקשר לקריית היובל, או לבית הכרם, או גילה, או כל שכונה אחרת, לקדושת העיר -אלה שכונות שנבנו מאוחר יותר ואין להן כל קשר לעיר העתיקה.
צעד זה מתוסף לצעדים אחרים כמו עכוב בבניית חדר המיון בבית החולים ברזילי, משום שמישהו החליט שיש שם קברי יהודים. הם לא צריכים להוכיח, הם רק מכריזים והפנטים שלהם כבר באים במלוא הכוח, על-מנת להבטיח את אי-חילול הקברים. אותו דבר היה כאשר רצו להרחיב את בית המלון חמי טבריה, ובסוף נאלצה חברת אפריקה לבנות זאת מעל חלל, שיאפשר לנשמות הטהורות לרחף בחלל ולחכות לביאת המשיח.
אז מספיק ודי, אין לחרדים קושאן בטאבו, אין להם כל קשר עם האלוקים יותר מאשר לכל יהודי אחר, חילוני כדתי אין להם שום סמכות, בשום דבר. ובדרך כלל הם הופכים את הדת לקרדום לחפור עימו ולהוציא כסף מהעסקים ובסופו של דבר מאיתנו.
