בליבו של מעוז עירוני תל אביבי מצאנו, אחרי חיפושים נואשים, מסעדה בעלת אורח כפרי, הפועלת על בסיס של משק אוטרקי. הדברים אמורים במסעדת "חוות צוק" (רחוב פרלוק 5), החבויה במרכזה המסחרי הקטנטן של שכונת רמת אביב החדשה.
הרחבה החיצונית של המסעדה שקקה אומנם סועדים למכביר, אבל מאחר שהייתה זו שעת צהריים של יום קייץ לוהט - העדפנו לשבת דווקא בפנים. הסבנו סביב שולחן פינתי ונידח, אך מול בר שהיה תוסס ומרעיש. בקבוק מים קרירים הוגש במהירות לשולחן, "און דה האוז", כפתיח, אלא שיחד עימו המתנו עד בוש למנת הפתיחה שבחרנו: שקדים של טלה, עם מטבל-צ'ימיצ'ורי.
המנה הייתה בהחלט בינונית, באשר השקדים היו יבשים למדי ונעדרו משום מה את פריכותם הדרושה. לחם הבית השחור, שהוגש בצידם, היה לעומת זאת ממש מעולה.
נכס יקר
מן המנות העיקריות נדלקנו על-מנת חלקי-פנים, שכללה כבד, כליות ואשכים. הייתה זו מנה ממש עסיסית, שלוותה בתפודים טעימים בתנור, אך הגדיל לעשות סלט העגבניות הטריות שהיה מהמם ומשיב נפש גם יחד. בת הזוג בחרה בבשר-אנטרקוט פרוס, עם ביצת-עין וירקות - מנה שהייתה אף היא לעניין.
קינוח פאי התפוחים היה פחות מוצלח, וכבר טעמנו טוב ממנו, אבל האספרסו הכפול ענה, לעומת זאת, על כל הציפיות שלנו.
החשבון לשניים הסתכם ב-243 שקל, והוספנו עליו תשר של 15% לשרות שהיה בהחלט די אדיב, אך איטי. את "חוות צוק" זיכינו, בסופו של דבר, ב-8 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו. עם זאת ראוי לציין שבהשקעת מעט יותר מאמץ עשויה המסעדה לזכות בהחלט במלוא הנקודות.
כך או אחרת עולה בבירור שאת עיקר תשומת הלב של "חוות צוק" תופסת עדיין המעדניה, הצמודה למסעדה, ושבה ניתן לרכוש את כל מעדני הבית, על טוהרת המשק האוטרקי. בהקשר לכך ראוי להודות שבימים, שבהם אוכל אורגני הוא מצרך מאוד מבוקש - "המעדניה" של "חוות צוק" היא בבחינת נכס יקר.
