הכביש המהיר המוגבה אמברקדרו הפריע להנחת המסילה בצ'יינה-טאון בסן-פרנסיסקו. אבל המחשבה על הרס הכביש המיידי ופתיחת המסילה רק כמה שנים לאחר מכן גרם ל
משרד התחבורה האמריקני ועיריית סן-פרנסיסקו לדחות את ההריסה שוב ושוב. בין כה וכה סן-פרנסיסקו מככבת תמיד בראש הערים בעלי פקקי התנועה המשמעותיים ביותר בעולם. זחילת התנועה בעיר הפקוקה תחריף באופן ניכר עם הריסת כביש אמברקדרו, ותירשם לחובת בעלי התפקידים בקדנציה הנוכחית. גזירת הסרט של סיום הרכבת הקלה לעומת זאת, תהיה רק בקדנציה של מישהו אחר.
בסופו של דבר, אלוהים בכבודו ועצמו החליט להתערב. רעידת אדמה גרמה לנזק אדיר לכביש אמברקדרו ואז כבר הוחלט להרוס סופית את מה שנשאר. אבל עם הריסת הכביש בשנת 1991, הוברר שלא היו בעצם תוכניות מסודרות לרכבת הקלה. ולכן רק בשנת 2007 נפתח הקטע הראשון של הרכבת הקלה ורק בשנת 2019 (אם לא יהיו עיכובים נוספים), כלומר 28 שנים לאחר הריסת כביש אמברקדרו, תגיע סוף-סוף הרכבת הקלה לצ'יינה-טאון.
מסתבר שצריך להוריד את הכובע בפני משרד התחבורה הישראלי. ראשית, איש לא חיכה לרעידת אדמה שתהרוס את גשר מעריב. אבל יתר על כך, בניית הרכבת הקלה בתל אביב אמורה לקחת שש שנים בלבד, הרבה פחות ממה שלוקח לבנות קו רכבת בסן-פרנסיסקו. שר התחבורה של ארה"ב אנתוני פוקס, אתה מוזמן לבא לישראל ללמוד איך מתפקד משרד תחבורה מקצועי.
