התחרות על ליבו של התושב הפלשתיני בגדה וברצועה גוברת נוכח המבוי הסתום במגעים לפיוס לאומי בין פתח לחמאס.
הציבור הפלשתיני מאוכזב מהרש"פ ומתנועת חמאס כאחד, רוב התושבים הפלשתינים בשטחים סבורים שהמשך הפיצול הפנימי פוגע קשות בבעיה הפלשתינית וכי הפיוס איננו יוצא אל הפועל בגלל שיקולים אינטרסנטים וריב לא ענייני "על כסאות וסמכויות" בין הרש"פ לתנועת חמאס.
הרש"פ ותנועת חמאס קשובות לרחשי דעת הקהל והן מנסות להפחית את תחושות הכעס והתסכול מהמצב ולהראות כי למרות הכל הן פועלות לטובת האינטרס הלאומי הפלשתיני.
האסטרטגיה שאותה מציג מחמוד עבאס בפני הפלשתינים היא כי הוא עשה את המקסימום להשיג הסדר מדיני צודק עם ישראל והוא מתכוון להתפטר בקרוב מתפקידו עקב המבוי הסתום.
הוא מסביר כי לפני כן הוא רוצה לעצב את פני ההנהגה הפלשתינית ולהזרים לה דם חדש, זאת באמצעות בחירת מועצה לאומית פלשתינית חדשה(מל"פ) בחודש הבא, מינוי ועד פועל חדש ובחירת הנהגה חדשה של תנועת הפתח באמצעות כינוס הוועדה השביעית של הפתח בסוף חודש נובמבר.
גורמים בתנועת פתח טוענים כי מחמוד עבאס בחר את העיתוי הזה מכיוון שהוא ממתין לפתיחת שנת הלימודים בגדה ולחזרתם של עשרות אלפי תלמידים פלשתינים לספסלי הלימודים, מקורביו מתכננים להוציא אותם לרחובות הערי הגדה, להפגנות המוניות, בדרישה ממחמוד עבאס שלא להתפטר ולהמשיך בתפקידו כיו"ר הרש"פ, כך הוא יזכה בלגיטמציה מחודשת ברחוב הפלשתיני.
הרש"פ תולה את המבוי הסתום בתהליך המדיני וכישלון מאמציה הבינלאומיים במדיניות ממשלת הימין בישראל ואוזלת ידו של הממשל האמריקני אשר העדיף את הטיפול בהסכם הגרעין עם אירן על חשבון הטיפול בסוגיה הפלשתינית.
ההערכה ברש"פ היא כי עד שלא יוכרע גורל הסכם הגרעין בקונגרס האמריקני תדחק הבעיה הפלשתינית לקרן זווית בסדר היום הבינלאומי.
לרש"פ יש עכשיו טקטיקה חדשה שאותה היא מנסה לנצל בעקבות הסכם הגרעין, היא דורשת להעתיק את המנגנון שטיפל במשא-ומתן עם אירן, בדרג המעצמות 1+5,לערוץ המשא-ומתן הישראלי פלשתיני.
שר החוץ הפלשתיני ריאצ' אלמאלכי אמר לעיתון "א-שרק אלאווסט" ב-19 באוגוסט כי העלה את הדרישה בפני שה"ח הרוסי
סרגיי לברוב בעת שביקר במוסקבה לפני שבועיים, לברוב הבטיח לבדוק את הרעיון עם עמיתו האמריקני ג'ו קרי.
תנועת חמאס, בניגוד למחמוד עבאס המצייר תמונת מצב פסימית, מנסה לנטוע תקווה ואופטימיות בקרב תושבי רצועת עזה.
היא מגזימה מאוד בתיאור המגעים העקיפים עם ישראל על הסכם רגיעה ארוך טווח עם ישראל, שזכה לכינוי "עסקת בלייר-משעל", כדי לתת תחושה לתושבי הרצועה כי היא פועלת להסרת המצור מעל הרצועה, היא גם מפריזה בתיאור שיפור היחסים כביכול בינה לבין מצרים.
בתום שנה למבצע צוק איתן היא צריכה להפגין הישגים, שיטת ההגזמה עובדת והתחושה בקרב תושבי הרצועה היא כי הם על סף הסרת המצור ותחילת בנייתו של נמל ימי.
גם לגורמים האחרים הבוחשים מאחורי הקלעים יש אינטרס רב להגזים בתיאור המגעים להשגת רגיעה ברצועה, טורקיה ניצבת בפני בחירות חדשות ולכן הנשיא
ארדואן מנסה לצייר תמונת מצב בתקשורת כי הוא זה שמסייע לחמאס בעזה בהשגת הסכם רגיעה עם ישראל ואף מתנה את ההגעה להסכם פיצויים על נפגעי המרמרה בהסרת המצור מעל הרצועה.
גם קטר מדליפה מידע מגמתי מוגזם לתקשורת הערבית כי היא מסייעת לחמאס בהשגת הרגיעה, ואילו הרשות הפלשתינית מצידה מעוניינת בניפוח הידיעות כי הסכם רגיעה בין ישראל לחמאס יושג בקרוב כדי לצייר את תנועת חמאס כמי "שבגדה בעניין הפלשתיני", התעלמה מאש"ף שהוא הנציג הבלעדי של העם הפלשתיני ופועלת לחתום על הסכם רגיעה עם ישראל שינתק את הרצועה מהגדה וידחה את הטיפול בסוגיות הקבע כמו ירושלים והפליטים למועד בלתי ידוע.
ניתן להעריך כי המגעים להסכם רגיעה ארוך טווח בין ישראל לחמאס ברצועה לא הבשילו, מדובר ביוזמה של
טוני בלייר, לשעבר שליח הרביעייה הבינלאומית למזה"ת, שלדברי גורמים בפתח יש לו גם עסקים פרטיים ואינטרסים אישיים בנושא, והוא עדכן גורמים בישראל על יוזמתו.
ממשלת ישראל מכחישה נמרצות כי היא מקיימת מגעים ישירים או עקיפים עם חמאס בנושא, ישראל איננה מעוניינת לקלקל את יחסיה עם מצרים שהיא המתווכת בינה לבין חמאס מאז מבצע צוק איתן ולפגוע במעמדה של הרש"פ שהיא הכתובת הרשמית למשא-ומתן עם ישראל.
האינטרס הישראלי הראשון במעלה הוא לשמור על רגיעה ביטחונית בגדה, הרש"פ מקיימת באדיקות את הסכם שיתוף הפעולה הביטחוני עם ישראל, מהאינטרסים שלה, וישראל אינה מעוניינת לפגוע בשיתוף הפעולה הזה שמשרת את המשך הרגיעה בגדה.
ההכחשה הישראלית למגעים עם חמאס נועדה להרגיע את הרש"פ ומצרים, מדובר בעסקה בין טוני בלייר לח'אלד משעל, שנופחה בתקשורת מאינטרסים שונים, אך לא זכתה עדיין לדיון מעמיק בממשלת ישראל ולהסכמתה.
