אבו מאזן הצליח לבלבל את כולם ולהטיל מסך של סודיות על תוכניותיו ועל כוונותיו הפוליטיות. הדיון בוועד הפועל של אש"ף ב-22 באוגוסט הסתיים בידיעות סותרות על התפטרותם של מחמוד עבאס ותשעה חברים נוספים מהוועד הפועל של אש"ף לקראת כינוס המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ) בחודש הבא.
בניגוד ל
יאסר ערפאת, עבאס אינו מעדכן את חברי הוועדה המרכזית של תנועת פתח (הפוליטבירו) בדבר כוונותיו הפוליטיות. הוא שומר את הקלפים צמוד לחזהו ומשתף בהחלטותיו את שני בניו וקומץ יועצים קרובים.
התמונה המצטיירת כרגע היא כי עבאס מתכנן לפרק את אש"ף ולהרכיבו מחדש בחודש הבא באמצעות כינוס המועצה הלאומית הפלשתינית (מל"פ), שתבחר את הוועד הפועל החדש של אש"ף המונה 18 חברים. יש ידיעות על כך שצפויות בחירות של חברי המל"פ עצמו המונה 719 חברים ששני שלישים מהם כבר אינם מתפקדים בגלל גילם המתקדם.
הכדור עבר עכשיו ליו"ר המל"פ הוותיק, סלים זענון (אבו אלאדיב), שאמור להחליט באיזו מתכונת יתכנס המל"פ וכיצד יתבצעו בו השינויים שרוצה להכניס עבאס. על-פי גורמים בפתח, זענון נמצא ביחסים טובים עם עבאס ויש להניח כי התיאום ביניהם יהיה מלא בהתאם לתוכניות של עבאס.
בשלב השני, שאמור להתרחש בסוף חודש אוקטובר, מתכנן מחמוד עבאס לכנס את הוועידה השביעית של תנועת פתח, כדי לבחור את המוסדות החדשים של מפלגת השלטון כמו הוועדה המרכזית והמועצה המהפכנית. השאלה הגדולה שאין עליה תשובה עד כה היא האם השינויים האלה שמתכנן מחמוד עבאס הם לקראת פרישתו בקרוב מהבמה הפוליטית הפלשתינית או דווקא לקראת הישארותו עליה, למרות שעבר את גיל שמונים, ומתוך רצון לחזק את מעמדו.
התכנון המדויק של שני המהלכים האלה, מסך הסודיות והירידה לפרטים הקטנים ביותר מצדו של מחמוד עבאס, דווקא מצביעים על התנהגות פוליטית של אדם שרוצה להמשיך בתפקידו ויש לו עוד קלפים פוליטיים בשרוול שאותם הוא רוצה לממש.
אחד הבכירים בתנועת פתח אמר לי שמדובר בטריפת הקלפים הפוליטיים על-ידי עבאס במטרה לחלקם מחדש באופן שיחזק את עבאס מבחינה פוליטית ויסלק את מתנגדיו ומבקריו כמו יאסר עבד רבו ופארוק אלקאדומי. עבאס יבצע את המהלכים שלו בצבעים יפים כאילו הוא מתכוון "להזרים דם חדש" לאש"ף ולתנועת פתח "לטובת העם הפלשתיני", אך מדובר במהלכים פוליטיים גרידא שנועדו לבצר את מעמדו.
אבו מאזן אינו שונה ממנהיגים ערבים אחרים במזרח התיכון דוגמת נשיא מצרים לשעבר
חוסני מובארק, המלך הירדני חוסיין בן טלאל, נשיא סוריה חאפז אל אסד ושליט לוב מועמר קדאפי אשר ניצלו את השלטון להבטיח את העתיד הפוליטי והכלכלי של בניהם. הכלל בפוליטיקה המזרח-תיכונית הוא שכל דבר הוא אישי לפני שהוא לאומי ולטובת המדינה. לעבאס יש שני בנים, טארק ויאסר, שיש להם עסקים נרחבים בתחומי הרש"פ ובמדינות ערב. כל ילד בתחומי הרשות הפלשתינית יודע שברגע שמחמוד עבאס יירד מהבמה הפוליטית עלולים יורשיו להתחשבן עם שני בניו.
לכן, אי-אפשר להתעלם מהשיקול הזה שהינו כבד משקל. טארק, בנו של עבאס פעיל מאוד מבחינה פוליטית בתחומי הרש"פ והתנהגותו מזכירה את התנהגותו של
גמאל מובארק, בנו של חוסני מובארק, במצרים שלפני "האביב הערבי".
אם צריך להמר בבורסה הפוליטית שיצר עבאס, התרחיש הבא הוא בהחלט אפשרי: עבאס יבצע בחודשים הקרובים שינויים פוליטיים במוסדות אש"ף ובתנועת הפתח כדי לחזק את מעמדו ואת מעמד שני בניו. הוא עשוי למנות סגן לתפקיד יו"ר הרש"פ שיירש אותו בבוא היום בגלל הקושי לקיים בחירות בשטחים בגלל הפיצול בין הגדה לרצועה, והוא ייצור אווירה פוליטית וציבורית כאילו פניו להתפטרות בגלל המבוי הסתום בתהליך המדיני.
בפועל, אבו מאזן ימשיך להידבק לכסאו בעיקר בגלל האינטרסים האישיים שלו, והוא ידאג לכך שבקרב הציבור הפלשתיני בגדה יהיו קריאות רבות שיופנו אליו שלא להתפטר. כל עוד בריאותו טובה אין לו מה למהר ולרדת מהבמה הפוליטית הפלשתינית. הסכם מדיני עם ישראל איננו מבחינתו אופציה ריאלית בכל מקרה. לעומת זאת, אם יישאר בתפקידו הוא יוכל להמשיך ולחלוב את עטיני השלטון ולצייר את התדמית של מי שנלחם בישראל מבחינה מדינית וכמי שעשה רפורמות באש"ף ובתנועת פתח.
