מחול השדים שמתחולל בימים האחרונים סביב מינוי המפכ"ל החדש ומאבק הכוחות, הגרסאות והקבוצות הפועלות בו מהווה שיא חדש ולא מוכר אפילו בישראל. השר מול בכירי המשטרה ופורשיה, התקשורת, אנשי צבא בכירים, הורים שכולים ומי בעצם לא? המשטרה ובעיקר בכירה מלינים על המינוי ומגדירים אותו כבלתי מקצועי, ומהווה חוסר אמון בצמרת המשטרה וקציניה שהתקדמו בתפקידים השונים בתוך המערכת המשטרתית.
בתוך כל הדיון הזה אחת השאלות המרכזיות העולות היא כיצד הגיעה המשטרה למצב בו היא מגייסת את כוחותיה על-מנת לסכל מינוי שמבחינת השר המכהן הוא מינוי לגיטימי? אחת התשובות לכך טמונה בתדמית המושחתת לה "זכתה" המשטרה ברמת הסגל הבכיר שלה לאור רצף אירועים החל מהמפכ"ל
רפי פלד בזמנו וקשריו עם גורמים מפוקפקים, המשךב מפכ"ל קראדי שנאלץ לפרוש עקב קשריו התמוהים עם העבריינים ממשפחת
פריניאן, הטרדות מיניות של ניצב
ניסו שחם, קשרים של ניצבים עם
רונאל פישר, פרישה של ניצבים טרום המרוץ למפכ"לות בגלל חוסר רצונם להיחשף, פרשת הרב פינטו ותת ניצב ברכה ועוד.
מטען חורג זה, של פרשיות בתוך מערכת שאמורה להיות אמונה על שמירת החוק וסמל להתנהגות נאותה, יצר תדמית מושחתת לסגל הבכיר במשטרה ותרבות ארגונית קלוקלת עם נורמות התנהגות מסואבות.ברור שזה לא כל הקצונה וברור שאלפי שוטרים עושים את עבודתם נאמנה ומעבר לזה.תיאוריית "התפוחים הרקובים והסלים הרקובים" מנסה להסביר מדועשחיתות מתפתחת בארגונים.בתפוחים רקובים מדובר על אנשים בודדים, מושחתים שעברו על הקוד, הנהלים או החוק לדוגמה נטלו שוחד בתוך מערכת תקינה ובכך מהווים חריג.
העליהום על הירש מעורר שאלות
הבאתם לדין ו/או הוצאתם מהארגון תנקה את הארגון משחיתות. לעומת זאת הסלים הרקובים מצביעה על מצב שונה בו לא מדובר ב"כמה תפוחים רקובים" אלא בסל רקוב - הווה אומר הנורמות ארגוניות מושחתות ולא מדובר בחריגים. משהו בערכים של הארגון המהווים את הבסיס לתרבות הארגונית שלו, השתבש והתרופה למיגור השחיתות אינה רק הרחקת המושחתים. במקרה כזה רק מנהיגות שונה שתצליח להטמיע תרבות ארגונית שונה יכולה לחולל שינוי. זאת אם יצטרפו אליה סוכני שינוי פנימיים, כלומר קצינים בכירים שלא יטמינו מוקשים בדרכו של המפכ"ל החדש. הרושם שנוצר ביחס למשטרה, היא כי מדובר בסל רקוב במטה הבכיר שלה ומכאן בא הצורך להביא מינוי מבחוץ.
מבלי להיכנס ספציפית ל
גל הירש עצמו ולוועדת טירקל שאמורה לבדוק את כשירותו לתפקיד, ברור שלמשטרה ובכיריה אין על מי להלין אלא על עצמם בכך שהמינוי מגיע מבחוץ, בין אם זה יהיה גל הירש או מינוי אחר. "אין הנחתום (המשטרה) יכול להעיד על עיסתו "ולטעון שמינוי מתוכו יהיה מוצלח יותר במיוחד שהעיסה במקרה הזה נתפסת בידי הציבור כסל רקוב. מינוי ראוי וחיצוני לארגון מתבקש הן ברמת השינוי הפנימי הדרו במטה הבכיר והקרנת ערכים חדשים לחברי הארגון והן כלפי הציבור ושיקום אמונו במשטרה ובכיריה. ושוב חשוב להדגיש שגם אם גל הירש לא ימונה בסופו של תהליך למפכ"ל עדיין חשוב למנות לתפקיד איש מחוץ למשטרה.
