הינה אנו עומדים בפתחה של שנה חדשה = תכלה שנה וקללותיה תחל שנה וברכותיה. ראש השנה הוא יומיים של קודש, הפותחים את חיינו בשנה החדשה וכבכל שנה אנו מתחבטים בשאלה כיצד לחגוג זאת, כיצד להביע את רגשותינו כלפי האהובים עלינו.
אני כאדם ששנותיו מאחוריו, רגיל לשלוח שנות טובות לכל יקיריי. הרגל שקניתי עוד בהיותי ילד, המשכתי בו לאורך כל השנים גם כאשר נולדו ילדיי, ואחר-כך כשהגיעו נכדיי. כידוע, אין זה מהרגלם של הילדים והנכדים לקיים שיחות נפש עם הקשישים, והם מסתפקים בחיבוק ובאמירת "אוהבים אותך".
בעבר זקני השבט היו - חכמי השבט אליהם היו באים לקבל עצה טובה לחיים או להתייעץ על השקעה כזו או אחרת או הציגו בפניהם את הכלות והחתנים. היום הצעירים יודעים יותר מהזקנים. הם מחוברים למחשב ולטבלט ובאמצעותם - כל אחד על-פי גילו לאינטרנט.
ומשם דולים הכל החל בטרש, עבור לידע, וכלה בסקופים שלא לדבר על דברים אחרים. האינטרנט הפך למקור הידע העיקרי, וכתוצאה מכך הוריד בחשיבות את העיתונות הכתובה ואת הטלוויזיה. הוא מהווה כלי עיקרי למשלוח דואר, ובמסגרתו את איחולי השנה החדשה.
אני רואה במשלוח השנות הטובות את המעט שאני יכול לשמר ממנהגי האבות, את הקשר הכתוב עם משפחתי ואת היכולת שלי להגיד את דברי בלי להביך את המקבל, ובלי שידרש לתת את תגובתו.
בשנות הטובות אני כולל כמובן ברכות לשנה החדשה, כל מה שאני מאחל להם ומספר עצות שנראה לי שהן חיוניות למקבל אגרת ברכה זו.
אני רוצה לברך בהזדמנות זאת את כל בית ישראל בשנה טובה, שמחה ובריאה, וכמובן את קוראיי ועוקביי. אני נהנה לכתוב לכם ולקבל את תגובותיכם,גם אם הן חורגות מהטעם הטוב ומהשפה המקובלת. אז שנה טובה, שנה של בשורות טובות והתגשמות הרצונות החיוביים של כולנו.
