זה אומנם רציני למדי, אך יחד עם זה גם בכל זאת מצחיק: חרף כהונתה של ממשלת ישראל המורחבת, שהרכבה נדרש מאילוצים קואליציוניים - עדיין חסרים בה שרים במשרה מלאה במשרדים הנחשבים חשובים ביותר. אז אחרי שבית המשפט העליון נתן את פסיקתו בעניין וחייב את מינויו של שר בריאות במשרה מלאה - הגיעה העת להשלים את ה"פאזל" וסוף-סוף למנות גם שר חוץ ושר תקשורת עצמאיים.
את קולר האשמה באי-מינויים של השניים עד כה יש לתלות, כמובן, על צווארו של ראש הממשלה,
בנימין נתניהו. הסיבה למחדל היא ברורה: ראש הממשלה שומר לעצמו את התיקים, ה"פרובלמטיים" בעיניו, רק משום שאינו בטוח שמישהו משריו אכן ימלא בנאמנות אחר האינטרסים שלו במשרדים האמורים, ומעדיף לפיכך להחזיק במושכותיהם.
אורח פארטאצ'י
אלא שלעת הזאת הדעת נותנת שאין המדינה יכולה להרשות לעצמה להמשיך עם החסר הזה כדי לתפקד כפי שנדרש. מלבד משרד הבריאות נזקקים, לפיכך, גם משרדי החוץ והתקשורת לשרים עצמאים משלהם. שהרי ספק גדול אם יש בכלל בידי המופקדים עליהם כיום הכלים והידע הדרושים כדי להתמודד עם מטלותיהם השוטפות, שלא להזכיר מטלות לא-צפויות.
במצב הנוכחי אין עוד מדינה דמוקרטית שהיא בעולם המתנהלת באורח "פארטאצ'י" כזה. בהקשר לכך גם ראוי לציין שבמשך כל שנות קיום המדינה - מעולם לא הייתה אנדרלמוסיה כזו בצמרת השלטונית. מן הראוי לזכור שברוב הדמוקרטיות הפרלמנטריות באירופה שולטות אומנם ממשלות קואליציוניות, אבל אין בהן אי-סדר בסיסי וחסר-אחריות מעין זה כפי שהוא קיים בישראל.
הגם שניתן בהחלט לחלוק על מדיניותו של בנימין נתניהו - ניהול תקין מינימלי של ממשלתו הוא בהחלט חובתו האישית, וממנה אסור לתת לו להימלט.