הארכת תקופת ההתמחות של ציבור המתמחים והמתמחות במשפטים, מתקופה של שנה אחת לתקופה של שנתיים ימים מעוררת השאלה, מדוע צריכים משרדי עורכי-הדין ולשכות משפטיות שונות, להוות בתי-גידול וחממות לציבור המתמחים? מדוע לא יוטל -
במצב דברים זה של ריבוי מתמחים וחוסר כרוני במאמנים - תפקיד זה של הכשרת מתמחים על הפקולטות למשפטים והמכללות הרבות, שקמו וצצו במרוצת השנים האחרונות כפטריות אחר הגשם.
חוק לשכת עורכי-הדין מונה - בין ארבעת התפקידים המוטלים על לשכת עורכי-הדין מכוח חוק - רישום מתמחים אצלה, פיקוח על התמחותם ועריכת בחינות למתמחים אלה. כמו-גם אחראית לשכת עורכי-הדין, מכוח חוק לשכת עורכי-הדין על הסמכת ציבור עורכי-הדין, בדרך של קבלתם כחברי הלשכה.
בנאומה של שרת המשפטים,
איילת שקד, בוועידת המשפט, אמרה היא כי בתמיכתה של נשיאת בית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה, עו"ד
יהודה וינשטיין ולשכת עורכי הדין, החליטה היא על הארכת ההתמחות של המתמחים המשפטיים לתקופה של שנתיים ימים, כאשר התהליך של הלימוד וההכשרה יהיה - לתקופה כוללת - של חמש שנים. לדברי שרת המשפטים, הרי החלטתה זו נבעה: "מתוך תפיסה שהמתמחים יגיעו בשלים ומקצועיים יותר לבחינות ההסמכה ויצטרכו להראות מחויבות רבה יותר על-מנת שיוכלו להיקרא עורכי דין - מה שיוביל לירידה בכמות עורכי הדין וישפר את רמתם המקצועית".
אין ספק ואין חולק על כך, כי מקצוע המשפטים, הוצף - בשנים האחרונות - וכיום, לפי הסטטיסטיקה האחרונה, על כל עשרת אלפים איש בישראל, קיימים 637 עורכי-דין ועורכות-דין, בעוד שבארצות מקבילות מדובר על כמות של מאה עורכי ועורכות-דין לכל עשרת אלפים איש. הלחץ הכבד למצוא מקום התמחות והחוסר במקומות התמחות -
הנובע, בין היתר, מחוסר רצונם של ציבור עורכי-הדין לאמן מתמחים חסרי ניסיון, שעה שניתן להשיג במחיר לא רב יותר עורכי-דין צעירים ומיומנים - הביא לכך, כי לשכת עורכי-הדין התקינה הוראות שעה, במסגרת כללי לשכת עורכי-הדין (רישום מתמחים ופיקוח על התמחות).
כך לשם דוגמה, הותקנו -
לראשונה - בשנת 2015, כללים המתייחסים למועד הראשון לקבלה להתמחות, למועד תחילת הראיונות וכל הקשור והכרוך בכך, כאשר אלה הם הכללים המתייחסים לכך בזו הלשון:
-
"המועד הראשון לקבלה להתמחות" - עשרים וחמישה בחודש מרס של שנת הלימודים השלישית של המועמד להתמחות במוסד מוכר, בשעה 8:00;
"מועד תחילת הראיונות" - חמישה עשר לחודש מרס של שנת הלימודים השלישית של המועמד להתמחות במוסד מוכר;
"ראיון" - מפגש או שיחה עם מועמד, בכל מקום או בכל אמצעי טכנולוגי, לשם התרשמות מאישיותו, יכולותיו וכישוריו המשפטיים והאחרים, במטרה לשקול את קבלתו כמתמחה, ולמעט הצגת פרטים מטעם המאמן על המאמן או משרדו במסגרת פומבית שאין בה קבלת נתוניהם האישיים של המועמדים.
(ב) לא יקיים מאמן ראיון עם מועמד להתמחות אצלו לפני מועד תחילת הראיונות; בפתח הראיון יוצגו למאמן תעודת בוגר במשפטים או אישור לפי טופס 1 שבתוספת, שמנפיק מוסד מוכר למועמד, המעיד כי המועמד מצוי בשנת הלימודים השלישית או כי הוא סיים את שנת הלימודים השלישית, לקראת תואר בוגר במשפטים.
(ג) קבלת מועמד להתמחות אצל מאמן תיעשה לפי הוראות אלה:
(1) מאמן לא יקבל מועמד להתמחות אם לא קיים עמו ראיון;
(2) מאמן לא יודיע למועמד ולא יסכם עמו, בעל פה, בכתב או בכל דרך אחרת, על קבלתו להתמחות לפני המועד הראשון לקבלה להתמחות; בכלל זה לא יקבל המאמן תשובה חיובית ממועמד ומועמד לא ייתן תשובה חיובית כאמור לפני המועד הראשון לקבלה להתמחות;
(3) מאמן ישלח למועמד הודעה על קבלה להתמחות לפי טופס 2 שבתוספת והמועמד יאשר בחתימתו את הסכמתו להתקבל כמתמחה ויחזירנו למאמן (להלן - סיכום על התמחות), אך זאת לא לפני המועד הראשון לקבלה להתמחות.
(ד) מאמן ומועמד שסיכמו על התמחות יודיעו על כך ללשכה בהודעה משותפת לפי טופס 3 שבתוספת בתוך 15 ימים והלשכה תרשום בספריה את הודעת הסיכום על התמחות, בכפוף למילוי כל התנאים שנקבעו לכך בחוק או על פיו; עידכונים או שינויים שעליהם יודיע בכתב ללשכה מאמן או מועמד להתמחות יירשמו בידי הלשכה בספריה.
(ה) אין באמור בסעיף זה כדי למנוע ממועמד להתמחות לשלוח את נתוניו האישיים למאמנים מיועדים לפי בחירתו גם לפני מועד תחילת הראיונות, ואין בו כדי למנוע ממאמנים להזמין מועמדים לשלוח אליהם נתונים אישיים לפני מועד תחילת הראיונות.
(ו) מאמן רשאי לקבל מן הלשכה, לפי שאילתה שיגיש, מידע בדבר פרטי סיכום על התמחות של מועמד להתמחות בפיקוחו, לרבות עידכונים או שינויים שחלו בסיכום האמור, וזאת בהסכמת המועמד; שאילתה כאמור תוגש ללשכה בכתב לרבות באמצעות אתר האינטרנט של הלשכה ותהיה ערוכה לפי טופס 4 שבתוספת.
(ז) אין בסעיף זה כדי למנוע העסקה של סטודנט למשפטים בעבודה משפטית או אחרת שאיננה התמחות כמשמעה לפי החוק ובלבד שמאמן לא יתנה מועמדות להתמחות או קבלה להתמחות בעבודה במשרדו לפני מועד תחילת הראיונות באשר לאותו מועמד".
בכל הכבוד הראוי, הארכת תקופת ההתמחות -
לתקופה של שנתיים ימים - תיצור מנגנוני פיקוח מרובים וארוכים יותר, מצד לשכת עורכי-הדין, כמו-גם תביא להוצאות כספיות ניכרות, לצורך אימון מתמחים אלה בידי משרדי עורכי-הדין והלשכות המשפטיות. לא נראה הדבר לנכון וראוי, כי בעיצומה של המאה ה-21, יתעסקו משרדי עורכי-דין, לשכות משפטיות שונות של הממשלה וגורמים אחרים, כמו-גם לשכת עורכי-הדין, בהכשרתם של מתמחים, שהינם "
שוליות משפטים" לכל דבר ועניין, עד שהם יוסמכו בידי לשכת עורכי-הדין - לאחר שיעברו הם הבחינות המתאימות לכך - לתפקידם כעורכי ועורכות-דין, לכל דבר ועניין.
מן הראוי להוציא ולהעביר את עניין הכשרתם של המתמחים
לגופים חיצוניים, שאינם משרדי עורכי-דין, לשכות משפטיות שונות של הממשלה וגורמים אחרים,
כאשר ניתן להקים - בצד הפקולטות למשפטים והמכללות הרבות, המכשירות סטודנטים למשפטים - גוף שירכז הטיפול בהתמחות ויעסיק לצורך כך עורכי-דין ועורכות-דין, שכל תפקידם יתרכז ויתמצה בהכשרת מתמחים. במקביל, מן הראוי להוציא הפיקוח על המתמחים בתקופת התמחותם מתחום אחריותה של לשכת עורכי-הדין והעברת פיקוח זה לידיו של משרד המשפטים, כפי שהדבר נעשה בכל הקשור לפיקוח על פעילותם השוטפת של הנוטריונים, מכוח חוק הנוטריונים.
במאה ה-21 אין עוד כל מקום לקיומו של מוסד "
המייסטרים", שהינו מוסד אירופי ביסודו, שבו הפסל וגם/או האומן וגם/או בעל המלאכה, מלמד שולייתו כיצד להפוך לפסל, לאומן וגם/או לבעל מלאכה ראוי, בדרך של התמחות יומיומית צמודה לצידו. מקצוע עריכת-הדין הינו מקצוע אקדמי, ובכל הכבוד הראוי, אין כל מקום להדביק לו ספיחים שיסודם בעבודתם של שוליות, העוסקים בהתמחות מקצועית, שיסודה עבודת כפיים, דרך כלל. הקמת מוסד מרכזי שירכז תקופת ההתמחות של המתמחים וגם/או העברת תחום זה, לאחריותן של הפקולטות למשפטים והמכללות הרבות למשפטים, תעניק נופך אקדמי לתקופת ההתמחות ו"
תוציא" ממנה הפן השולייתי, שאינו ראוי ואינו מכובד, זאת בלשון המעטה בלבד.
