בפרקי הסיום של ספר דברים, מכתיב משה לבני ישראל את גבולות הארץ המובטחת שאליה לא ייכנס. למעשה, תורת משה כולה היא השמת גבולות וסייגים - על הארץ, האדם והחברה. גבולות הארץ אינם מגבילים את המקומות שבהם יכול ישראלי לחיות ולפעול. אבל אלה הם גבולות הריבונות, החוק, התרבות והלכות קדושת הארץ - בפנים ארץ הקודש מעבר לכך ארצות החולין.
האופן שבו נשמר הגבול לאורך שנות הישוב הישראלי אינו מפורט. כך למשל, נעמי, בשובה לארץ יהודה עם אלמנת בנה, לא הראתה דרכון לזקיף או שומר גבול כלשהו. אך מי שהיה חוצה את הגבול היה מוצא את עצמו במקום שבו נוהגת תרבות מסוימת. אם התאים את עצמו אליה או נטמע בה, הייתה החברה המקומית מקבלת אותו או אותה. מי שלא התאים את עצמו, החברה המקומית הייתה מקיאה אותו מתחומיה.
מדינת ישראל כמדינת לאום נולדה לתוך מציאות שבה תרבות הסביבה היא מטבעה אוניברסלית, חסרת גבולות, שוללת גבולות, ותובעת לעצמה את הזכות והחובה להסיג כל גבול שמוצב לפניה. (גבולות האיסלאם תמיד מדממים, אמר סמואל הנטינגטון). כיוון שכך, הקמת הריבונות היהודית בארץ הקודש חייבה הצבת גבולות, הגנה נחושה עליהם והוצאת הגורמים העוינים אל מחוץ לגבולות אלה.
אירופה המודרנית, זו של מדינות הלאום - תרבויות אחיות אך נפרדות, שביניהן עוברים גבולות ברורים ומוסכמים - הבינה כי דווקא גבולות שכאלה הם דרך המלך לשלום ושגשוג. על כן בכל מקום שאליו הגיעו הקולוניאלים, מיד סימנו גבולות, אומנם לא תמיד חכמים או ישימים, אבל בכל זאת תוחמים אזורים שבהם יכולה כל תרבות להגדיר את עצמה ולחוש בנוח בחיים משותפים.
על גבולות אלה אסרו מלחמה כוחות האוניברסליזם, הנאציזם, הקומוניזם והאיסלאם. כולם סימנו לעצמם את המטרה של מחיקת הגבולות לטובת אידיאולוגיה אוניברסלית שבראשה עומד מנהיג עליון - פיהרר, יו"ר, ח'ליף. האיום הנאצי על מדינת הלאום הוסר כליל רק לאחר מלחמה עולמית שגבתה עשרות מיליוני קורבנות. האיום הקומוניסטי על מדינת הלאום הוסר חלקית לאחר התפרקות ברית-המועצות הקומוניסטית. האיום האיסלאמי הוא כיום הפעיל ביותר, והוא משתף פעולה עם הנאצים והקומוניסטים למחיקת הגבולות. בהסתערות של מיליוני מוסלמים על אירופה יש מרכיב עיקרי של מלחמת תרבות בין מדינת הלאום לבין תרבות השוללת את קיומה.
אבן היסוד של
האיחוד האירופי היה מחיקת הגבולות, לכאורה ללא מחיקת התרבויות. כל עוד התערו המהגרים בתרבות המקומית ונטמעו בתוכה, אפשר היה לקיים את השגשוג המשותף, גם במחיר של תמיכה בכלכלות כושלות. אבל כשהחליטו המהגרים שלא להתערות ולהיטמע עוד, בתהליך ממושך של הקמת אזורים של מה שמכונה בשפת התקינות הפוליטית "רגישות מיוחדת" שבהם אין למדינה שליטה - נסדק האיחוד. ועתה, כשהגבולות אל היבשת נמחקו לחלוטין, האיחוד האירופי אינו יכול עוד להתקיים, כמו גם התרבויות של מדינות אירופה, שכן התרבות האלימה, הרצחנית, השתלטנית, השוללת מדינת לאום מכל וכל, פולשת אליה כדי להדבירן כליל.
ללא גבולות אין מדינה. ללא גבולות אין תרבות. ללא יכולת של המקומיים להטמיע את הזרים או לחלופין להקיאם, בהתאם לדפוסי ההתנהגות שלהם, אין חברה חופשית.
וכאן יתרונה הגדול של מדינת ישראל על פני אירופה. מדינת ישראל המגינה על גבולותיה גם בכוח הנשק, תישאר מדינה. אירופה שאינה מגינה על גבולותיה, ואף דוחקת במדינות ההיקף לקבל אליהן את הפולשים, נידונה לכלייה, או למלחמת אזרחים בסגנון הסורי-עירקי-אפגני-לובי-פקיסטני. זאת, למורת רוחם של צאצאי פליטי-המלחמה בנאצים אצלנו שביקשו לעצמם דרכון לגן העדן האירופי חסר הגבולות ושילמו עבורו כסף רב. בפועל הם קיבלו דרכון ללונדוניסטן, המבורגיסטן, פריסטן, ומילנוסטן, בעוד שמיליוני פולשים מוסלמים רכשו לעצמם את זכות השיבה לאירופה בכוח התקינות הפוליטית.
כיצד נראה העתיד של היבשת ללא גבולות? בקבוצת הכדורגל הלונדוניסטנית שהביסה את
מכבי תל אביב יש בדיוק אנגלי אחד. היו"ר הנבחר של מפלגת הלייבור הבריטית הוא קומוניסט אנטישמי שולל גבולות שרק מזמין עוד ועוד מן האידיאולוגים האיסלאמיסטים לסייע לו במחיקת המדינה הבריטית. שוטרים גרמנים ממהרים לפזר הפגנות של מקומיים החוששים מן הפלישה האיסלאמו-נאצית, אך מהססים להגיב להתפרעויות מוסלמיות. המתריעים בשער בכל מדינה אירופית נתבעים למשפט בידי אנשי שמאל השולטים במערכת הצדק, רק כי ציטטו פסוקים "בעייתיים" מן הקוראן. עשרות מיליוני מוסלמים רואים את המראות, את חוסר האונים, את חוסר הגבולות, ומתחילים בפלישה הגדולה אל אירופה. לפוטין, הרודן מבית הק.ג.ב., נותר רק לצחוק.
לו משה רבנו חי היום וחוזה בעמו השב לביתו, כובש את השממה, מתנחל בארץ על-אף כל הקשיים, מציב גבולות הדומים לגבולות שסימן הוא לפני שלושה אלפי שנים וחצי ותוחם את ארץ הקודש מן הסביבה האלימה ותרבות השנאה וההרס, היה יכול להיות מרוצה בהתגשמותה של שירת האזינו:
בְּהַנְחֵל עֶלְיוֹן גּוֹיִם בְּהַפְרִידוֹ בְּנֵי אָדָם יַצֵּב גְּבֻלֹת עַמִּים לְמִסְפַּר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. כִּי חֵלֶק יְהֹוָה עַמּוֹ יַעֲקֹב חֶבֶל נַחֲלָתוֹ...יִמְצָאֵהוּ בְּאֶרֶץ מִדְבָּר וּבְתֹהוּ יְלֵל יְשִׁמֹן יְסֹבְבֶנְהוּ יְבוֹנְנֵהוּ יִצְּרֶנְהוּ כְּאִישׁוֹן עֵינוֹ. כְּנֶשֶׁר יָעִיר קִנּוֹ עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף יִפְרֹשׂ כְּנָפָיו יִקָּחֵהוּ יִשָּׂאֵהוּ עַל אֶבְרָתוֹ.
