נתניהו לא עושה מספיק נגד הטרור

שתי הערות מקדימות: כותרת המאמר אינה מבטאת את קביעתי, למרות שהיא נכונה מאוד. זו קביעתה של שרת המשפטים, איילת שקד, המכהנת בממשלת נתניהו ונושאת באחריות משותפת למדיניות הממשלה. במדינה מתוקנת, שרת המשפטים הייתה מסיימת את תפקידה מיד לאחר הראיון. לא בישראל, יען כי אפשר ליהנות משני העולמות: גם להיות שרה בממשלה וגם לתקוף אותה. למען האמת, אין זו הפעם הראשונה ששרים או ח"כים מן הקואליציה תוקפים קשות את הממשלה. תופעה זו מאפיינת את כל ממשלות ישראל לדורותיהן. הערה שנייה: שרת המשפטים מתראיינת ותוקפת את ראש הממשלה באחת הסוגיות היותר רגישות, והיא עושה זאת בארה"ב עת ראש הממשלה נמצא בשליחות המדינה. לו מישהו מן האופוזיציה היה עושה זאת, הרי איילת שקד וחבריה היו תוקפים את המבקרים על עצם המעשה הנלוז של מתקפה על ראש הממשלה כשהוא בשליחות המדינה. כששרת המשפטים עושה זאת, זה כשר, ואילו מתקפה מן האופוזיציה זו טריפה. איזו צביעות! עוד נחזור אל שרת המשפטים וחבריה בהמשך. אוזלת יד מתמשכת הרצח המתועב, הברברי והמזוויע של בני הזוג הנקין, לדאבון הלב, אינו אלא חלק משרשרת מעשי רצח ומאות פיגועים אחרים ברחבי ירושלים ומקומות אחרים. טענתי באחד המאמרים שלי שהוויכוח האידיוטי, הבלתי יאומן והאווילי, לגבי ההגדרה האם יש אינתיפאדה או לאו, הוא כסות לאוזלת היד של ממשלת ישראל במלחמתה נגד הטרור. זו הייתה הבטחתו של נתניהו, מאז ועד היום, שממשלתו תדע לגדוע את הטרור. הבטחה זו לא קוימה מעולם. שרת המשפטים ומפלגתה אחראיות ישירות לתוצאות, וניסיונה לנער את חוצנה מכך פשוט מבחיל. הפתרונות שלה מבהירים, אם למישהו היה עוד צורך בהבהרות כאלה, עד כמה שרת המשפטים, פטרונה, שר החינוך, וכל חבריה האחרים במפלגתה מובילים מדיניות הרסנית שבקצה שלה תהיה כאן מדינה דו-לאומית ומעשים ברבריים מן הסוג של רצח בני הזוג הנקין ילכו ויתרבו. חשבון עם אבו מאזן דניס רוס, השליח האמריקני לשיחות השלום בין ישראל לבין הפלשתינים, ומי שבתקופת כהונתו לא זכה לראות פירות ממלאכתו אלא רק פירות באושים, במאמר מעניין למדי בניו-יורק טיימס בא חשבון עם אבו מאזן. טענתו העיקרית היא שהצהרותיו של ראש הרשות הפלשתינית הן, למעשה, רטוריקה בלבד, ובפועל אין הוא מתכוון באמת לפרק את הרשות הפלשתינית. הסיבות שרוס מונה מאוד מדויקות: הרשות הפלשתינית היא המעסיק הגדול ביותר בשטחי הרשות; כ-70 אחוזים מתקציבה של הרשות מגיעים מכספים שישראל גובה עבורה; התיאום הביטחוני עם ישראל אינו מסייע רק לישראל אלא גם לאבו מאזן עצמו, היות שהמצב בשטחי הרשות אינו ממש ידידותי לרייס. רוס מציע להיאחז בהצהרתו של ראש הממשלה בנאומו האחרון באו"ם על מחויבותו לפתרון שתי המדינות וחידוש המו"מ עם הפלשתינים, ולפתוח במהלך מדיני אזורי הכולל את המדינות הערביות המתונות, שבמרכזו מו"מ בין ישראל לפלשתינים לקראת הפתרון המוצע. אפריורית, דברי רוס הם מאוד הגיוניים. הבעיה היא שאין ודאות כלל שאבו מאזן מוכן למהלך כזה, אולי אפילו להפך. לדברי רוס, אבו מאזן משוכנע שממשלת ימין בראשות נתניהו לא תהיה מוכנה למהלכים דרמטיים. עם זאת, אסור שישראל תשלים עם המצב שבו אבו מאזן הוא היוזם של מהלכים מדיניים בלתי ראויים, גם אם הם סמליים בלבד. ישראל חייבת ליזום, ולחזור וליזום, כי במדינאות אין מצב סטטי. בכוח או ביותר כוח בדיוק בנקודה זו ניתן להתחבר שוב אל שרת המשפטים וחבריה. הצהרותיהם של שקד, בנט ואריאל, בתמיכת כל חברי המפלגה שלהם, שלא תוקם מדינה פלשתינית לעולם, שיש להפעיל יותר ויותר כוח עד מיטוט אבו מאזן, בנייה בכל חלקי יהודה ושומרון, כולל שטחי C שיסופחו לישראל, לדברי שקד, כל אלה הם הדקל הנשפך אל תוך הבערה. שקד, בנט וכל חבריהם רוצים לחזור ולשלוט על כל שטחי יהודה ושומרון, ובכך להמיט אסון על ישראל. אם מה שקורה כיום בשטחים מערער את יציבותה של החברה בישראל, קל לשער מה יקרה אם חלום העוועים של שקד וחבריה יתגשם. ועדיין לא הזכרנו את הר-הבית המהווה מוקד לעימותים אשר מסוגלים לדרדר את המצב למלחמה דתית במלוא מובן המילה. צודק נתניהו שאין לממשלת ישראל הנוכחית כל כוונה לשנות את הסטטוס קוו בהר-הבית. מאוד סביר שנתניהו צודק בטענתו שאירועי הר-הבית הם תוצאה של הסתה. בכך יש לטפל ומיד. אלא שנתניהו אינו היחידי המתבטא ביחס להר-הבית. חברי מפלגתה של שרת המשפטים, במיוחד השר אורי אריאל, מתעקשים לעלות להר-הבית ולהתפלל שם. גם אם יש זכות ליהודים לעשות זאת, האם עצם המעשה יתרום להרגעת הרוחות או שלא? שרת המשפטים וחבריה למפלגה, וודאי רוב הציבור התומך בהם, פועלים לעלות אל ההר מתוך תקווה שהמהומות יביאו להשתלטות צה"ל או המשטרה על ההר, הסטטוס קוו ישונה, ויבוא גואל לציון. מהלך מן הסוג הזה יביא לשפיכות דמים. שרת המשפטים וחבריה סבורים שבכוח או בעוד יותר כוח, יצליחו להגשים את האידיאולוגיה שלהם. שרת המשפטים וחבריה בשלטון, לכן היא אינה יכולה לבוא בטענות לשמאלנים ומיני משוקצים אחרים. אז קדימה, למימוש החזון.