בעיצומו של גל הטרור הנוכחי בו נופלים קורבנות אדם ללא כל הצדקה, שוב נשמעת הסיסמה הנבזית, הבלתי נכונה והמבזה את כוחות הביטחון, "תנו לצה"ל לנצח", כביטוי לאוזלת יד כוחות הביטחון כביכול, במלחמתם בטרור הפלשתיני. בתקופה שבה כוחות הביטחון כולם, צה"ל, השב"כ והמשטרה, עושים הכל, כן הכל, כדי להתמודד עם הטרור, מבקשים מיני פוליטיקאים או גורמים אינטרסנטיים אחרים לשנות את הכיוון של המלחמה הממוקדת בטרור אל עבר השגת מטרות זרות לחלוטין. איני מכיר ולו דוגמה אחת בהיסטוריה של המלחמה בטרור שבה כוחות הביטחון הוגבלו על-ידי המדינאים, ראשי מערכות הביטחון הכתיבו מדיניות רופסת או שנמנעו מלהשקיע את כל המשאבים הנחוצים להפסקת הטרור. אין דוגמה כזו. כל אלה המבקשים כביכול לאפשר לכוחות הביטחון לנצח, אין להם ולו נתון אחד נכון המסוגל להצביע על הימנעות ממלחמה בטרור. זהו שקר גס הגורם נזק מורלי ותדמיתי לכוחות הביטחון אשר עושים ימים ולילות כדי להילחם בטרור. דברי אלוף במיל' יום טוב סמיה ערב פרישתו מתפקיד אלוף פיקוד המרכז נאמנים עלי לחלוטין: "הסיסמה השטותית הזו הנכתבת בחוצות, והנאמרת ברחובות, 'תנו לצה"ל לנצח', היא סיסמה שטותית נבזית, לא הוגנת והיא פוגעת בעם ישראל. היא פוגעת בצה"ל, פוגעת בזרועות הביטחון. אין בסיסמה הזו שום תוכן, ובכלל לא מעניין אותי מי המציא אותה. זה טמטום לומר דבר כזה. אני מפקד כוחות צה"ל ברצועת עזה ופיקוד הדרום ואני אומר לכל עם ישראל, אני כמפקד צבאי נוקט כאן בכל הפעולות שמפקד צבאי טוב כמוני, ואני לא רוצה להשתחצן, אני חושב שאני מפקד טוב, ואם יש יותר טובים שיבואו, בבקשה. ויש לי ניסיון, אני נוקט בכל המהלכים והפעולות שאני חושב שאני צריך לנקוט". מפאת אילוצים טכניים, נסתפק בציטוט זה, אם כי היינו יכולים להביא עוד עשרות רבות של דוגמאות נוספות, אפילו יותר מכך. המסר ברור. בימי האינתיפאדה השנייה כדי להבין את המשמעות והכוונות של הסיסמה הזו, חייבים לחזור למקור הסיסמה והנסיבות בהן היא נולדה. אביה-מולידה של הסיסמה הוא אורי אריאל, המכהן כיום כשר בממשלת ישראל. הימים הם ימי האינתיפאדה השנייה כאשר גלי הטרור מכים בישראל, כולל שטחי יהודה, שומרון ועזה. ההנהגה הפוליטית של המתנחלים, כולל אורי אריאל, מחליטה שיש לצאת במאבק ציבורי אשר יאלץ את הדרג המדיני למהלכים שהם מעבר להדברת הטרור ממש, למשל יעדים פוליטיים-התיישבותיים, אולי אפילו ביטול הסכמי אוסלו. אם במישור הפוליטי ייתכן שהוויכוח לגבי עצם קביעת ה"עובדה" שצה"ל וזרועות הביטחון יכולים לנצח את הטרור, הוא ויכוח לגיטימי (לעניות דעתי הוא בלתי לגיטימי), הרי שבפועל, יש כאן בעצם הסיסמה הזו כדי להטיל את האשם על מה שקרה באינתיפאדה השנייה על הדרג המדיני, משמע הוא מונע מצה"ל לתת מענה אולטימטיבי להרג של אזרחים. זו אשמה נוראה. איני סבור שיש מנהיג בישראל, מנהיג ולא פוליטיקאי ציני, הרואה בהרג אזרחים אמצעי לגיטימי להשגת מטרות פוליטיות. העובדות מונחות בפנינו. מאז האינתיפאדה השנייה ועד היום הימין שולט. לכאורה אין כל מניעה שהדרג המדיני יורה לצה"ל "לנצח" את הטרור לחלוטין. בפועל, אנו עדים כיום לגל איום ונורא של פיגועים, ובראש המדינה נמצאים אנשי הימין, כולל אורי אריאל. התמשכות פעולות הטרור, על-פי תפיסתו של אריאל, משמעה שממשלת הימין אינה מורה לצה"ל לנצח את הטרור. אריאל נושא באחריות למדיניות זו בהיותו חלק בלתי נפרד מן הממשלה הנוכחית וגם קודמתה. להשאיר מחוץ לוויכוח ראש הממשלה נזף בשרים של הבית היהודי וגם באלה מן האגף הימני של הליכוד על הביקורת המושמעת כלפי מדיניות הממשלה בנושא הטרור. ראוי שנתניהו יעשה את המתבקש מראש ממשלה במקרים כאלה. ספק רב אם יעשה זאת, אך תמיד יש מקום לאופטימיות. כל גורמי הביטחון, החל מראשי המערכת ועד אלה המתבטאים בעילום שם, טוענים, טעון וחזור, שאין כל מגבלה על כוחות הביטחון לפעול נגד המחבלים. ההפך הוא הנכון. הימין הקיצוני אינו מסתפק בכך. הוא דורש לפרק את הרשות הפלשתינית המסיתה, להורות לצבא לכבוש את יהודה ושומרון, ולהשליט שם סדר נוסח התקופה שלפני הסכמי אוסלו. נתניהו אינו מוכן לקבל זאת. המשמעות של צעד כזה של כיבוש יהודה ושומרון מחדש אינו קשור לצה"ל או לזרועות הביטחון, אלא הוא מהלך פוליטי-מדיני בעל משמעויות בינלאומיות. גם אם נניח שישראל תכבוש את כל השטחים ביהודה ושומרון, האם תשקוט הארץ 40 שנה? הערכה מפוקחת מובילה לתשובה שלילית. היינו שם, היו פיגועים נוראיים, היו מלחמות, ושום דבר לא הביא לשקט המיוחל. מה הביטחון שהפעם כן יצליח? אין לי ממש תשובה. תעזבו את צה"ל ואת זרועות הביטחון האחרות ואל תערבו אותם בוויכוח הפוליטי. צה"ל עושה ככל יכולתו להתמודד עם המצב. לא זו בלבד שאין מניעה להילחם בטרור, אלא מושקעים כל האמצעים הנמצאים ברשות הצבא. כך גם זרועות הביטחון האחרות. זה המגן שלנו האמיתי ולא הפוליטיקאים הציניים המופיעים בכלי התקשורת ומספרים סיפורי בדים לציבור כדי שמחר ייבחרו פעם נוספת. הערה אחרונה: מי שמכיר את המצב ביהודה ושומרון יודע ששליטת הרשות הפלשתינית באזורים אלה היא בבחינת גוף גוסס שימיו ספורים. ברחוב שולטים החמאס והארגונים האיסלאמיים המטורפים האחרים. ראש הממשלה ושר הביטחון, וכן השרים המגלים אחריות, חייבים להדוף את מתקפת הימין הקיצוני כדי לא להתעורר מחר בבוקר כשהמצב יהיה עוד יותר נורא. גם את האינתיפאדה הזו נעבור, ואולי עוד יבואו ימים טובים יותר.