כל עוד לפלשתינים יש תביעה אולטימטיבית בלתי מתפשרת לזכות השיבה ולגבולות 1967, אין שום סיכויי לפתרון. כל עוד החמאס שולט על מחצית האוכלוסייה הפלשתינים ומתנגד לכל הסכם או פשרה, אין שום סיכויי לפתרון. כל עוד האיסלאם הקיצוני שמנהל ג'יהאד תוקפני בכל המרחב המזרח תיכוני, וגורר אחריו גם את הרחוב הפלשתיני בגדה ובעזה, אין שום סיכויי לפתרון. הפלשתינים דורשים "צדק" ולא מדינה מבט מפוכח על הבעיה הפלשתינית, על-פי התנהלות הנהגתה, מוביל לאפשרות שהפלשתינים אינם מעוניינים באמת בפשרה, בקץ הסכסוך, ובהקמת מדינה, אלא הם רוצים אך ורק בצדק. "צדק פלשתיני" שמשמעותו היא זכות השיבה. אף ממשלה בישראל, בהווה ובעתיד לעולם לא תסכים לחזור לגבולות 1967 ולזכות השיבה, ועל כן אין שום סיכויי לפתרון. "פתרונות מדיניים" ו"פתרונות צבאיים" כולם נכשלו כדי להיות מציאותיים, חייבים להשלים עם העובדה שלסכסוך הקיים בינינו לבין הפלשתינים, אין פתרון אמיתי בשלב זה, בגלל פערי עמדות שלא ניתנות לגישור, כדי להגיע לשלום ולביטחון ולהקמת מדינה פלשתינית. מסתבר בשלב זה, שהמקסימום שישראל מוכנה לוותר ולתת, קטן אפילו מהמינימום שהפלשתינים מוכנים לקבל. כל הניסיונות של "פתרונות מדיניים" נכשלו עד כה. גם כל הניסיונות של "פתרונות צבאיים" נכשלו עד כה. אין שום סיכויי שיקום אנואר סאדאת פלשתיני על-רקע הזעזועים בכל ארצות ערב הסובבות אותנו, אין שום סיכויי שיקום מנהיג פלשתיני מתון, כולל אבו-מאזן, שירצה ויוכל לעמוד מול כל הפליטים הפלשתינים במחנות בלבנון, בסוריה, בירדן, בגדה ובעזה, כדי לשכנע אותם להסכים לוותר על זכות השיבה, "בתמורה" להסכמה ישראלית אפשרית להסכים למדינה פלשתינית. אם אומנם יקום מנהיג פלשתיני אמיץ שכזה הוא ירצח. אין שום סיכויי שיקום אנואר סאדאת פלשתיני. כשלון התנועה הלאומית הפלשתינים החילונית גל האלימות הפלשתינים שמתחולל בימים אלה גם בשטחים וגם בארץ מהווה עדות לשקיעתה של התנועה הלאומית הפלשתינים החילונית. הרשות הפלשתינית בהנהגת הפתח ואבו-מאזן איבדה את הרלוונטיות שלה ואולי אפילו סיימה את דרכה ההיסטורית. רוח הקיצוניות נושבת ונותנת הטון ברחוב הפלשתיני. ראוי להזכיר את ימי מנהיגותו של המופתי הגדול מלפני כמעט מאה שנה, חאג' אמון אלחוסיני, שהוביל בזמנו את המרד הגדול בשם כביכול סכנה למסגד אל-אקצה. מרד שהסתיים בכישלון ובחורבן החברה הפלשתינים. גל האלימות הפלשתיני הנוכחי חזר שוב לסיסמה השקרית. סכנה לאל-אקצה. הלקסיקון הפלשתיני כולל אך ורק "לא" הלקסיקון הפלשתיני, מאז ראשית הסכסוך ועד ימינו מוכיח שהם דחו כל יוזמה, כל פשרה וכל רעיון לקץ הסכסוך. הם אמרו "לא" לתוכנית החלוקה של האו"מ בשנת 1947. הם אמרו "לא" בהחלטות חרטום. הם אמרו "לא" לנשיאים האמריקנים בוש וקלינטון. הם דחו את הצעות הנדיבות של אולמרט, ברק וציפי לבני וברחו מתשובה. אופטימיות מגויסת ומזויפת בסביבה מייאשת למרות המבוי הסתום, ולמרות כשלון כל היוזמות והועידות לאורך השנים מאז אוסלו ועד אנאפוליס ועד התיווך של ג'ון קרי, ישנם עדין מדינאים ופוליטיקאים בעולם ובארץ שתובעים ליזום "תהליך מדיני, כדי ליצור אופטימיות. מדובר באופטימיות מגויסת ומזויפת שמייצרת אשליות. אסכולת האשליות קובעת שאם רק נעניק לפלשתינים תקווה ו"אופק מדיני", לא יהיה טרור ולא תהיה התקוממות. שנות התקווה של אוסלו וההינתקות והכרזת תמיכתו של נתניהו בפתרון שתי המדינות הובילו לאלימות, לטרור ולאינתיפאדה. לפלשתינים אין עניין בקץ הסכסוך אלא בקץ קיומה של ישראל. כל אלה התובעים מישראל "יוזמה מדינית חדשה" מסתירים את כוונתם האמיתית. לא מדובר ברעיונות חדשים, אלא בנסיגה ופינוי השטחים, חזרה לקווי 67. ולמרות כל הכישלונות "תעשיית השלום" ממשיכה לייצר אופטימיות מזויפת למרות הסביבה המייאשת. כמעט לכל מפלגה, יש "תוכנית שלום" שמשפיעה אך ורק על מחבריה. פדרציה ירדנית-פלשתינית במקום "2 מדינות ל-2 עמים"? ראוי להזכיר את כל התוכניות שכשלו: תוכנית אלון. תוכנית רוג'רס. תוכנית קלינטון. מפת הדרכים של בוש. אוסלו. אנאפוליס. שלום על המדף. פשרה פונקציונאלית. התוכנית הסעודית. יוזמת ז'נבה. המפקד הלאומי. שלום בשלבים. שלום בגבולות זמניים. התוכנית המשולבת של האלוף גיורא אילנד. תוכנית הקנטונים. ייתכן שבקרוב חלק מהמדינאים בעולם, המעורבים בסכסוך בינינו לפלשתינים גם הם יבינו שכנראה אין סיכויי לפתרון "2 מדינות ל 2 עמים" ויגיעו לרעיון הישן של קונפדרציה ירדנית פלשתינית. סרבני ההתפכחות להכרת המציאות רוב המדינאים בעולם והפוליטיקאים שלנו, המעורבים בניסיונות התיווך בינינו לבין הפלשתינים, למען השגת פשרה והסכם הפכו לסרבני התפכחות להכרת המציאות. הם אינם מוכנים להודות שאין סיכויי לפתרון הבעיה הפלשתינים בשלב זה. הגיע הזמן לנפץ את העלילה שרק ישראל "אשמה" בהיעדר השלום. הגיע הזמן להפסיק את הויכוחים העקרים בינינו לבין עצמנו. למרות התמיכה של מדינות ומנהיגים בעולם, ולמרות שהדבר ניראה כהכרחי, ולמרות תמיכתו ההצהרתית של נתניהו לתמוך בפתרון שתי המדינות, מדינה פלשתינית לא תקום בטווח הנראה לעין, בגלל סיבות שלא ניתנות לפתרון בשלב זה, ובעיקר לאור הזעזועים המתחוללים בכל האזור הגורמים לחוסר יציבות וחוסר ודאות לצפוי.