אינפלציה זה לא דבר רע. לאלו שנולדו בשנות ה–70 ואולי גם ה–80, והיו קצת מעורים במה שקורה במדינה, עוד זכור שהאינפלציה הייתה סוס – היא הייתה דוהרת כל הזמן. לפעמים הדהירה הייתה פראית וברוב המקרים הדהירה הייתה 'רק' מהירה. האינפלציה תמיד הייתה שם. השיא היה בשנת 1984 אז האינפלציה עמדה על 450% מה שאומר שכל מוצר שקנית ב–100 שקלים בתחילת השנה – עלה 450 שקלים בסופה. מה שווה הכסף במקרה שכזה?!
הפעם האחרונה בה האינפלציה הייתה דו ספרתית (מעל 10%) הייתה בשנת 1996 ומאז ועד היום המגמה היא ברורה – דעיכה ברמות האינפלציה.
לאור זאת, לאורך השנים למדו כולם שהאינפלציה זה דבר רע ובכל רגע נתון צריך להדבירה. אז אני כאן בכדי לנפץ את המיתוס. אינפלציה, ברמה מסוימת זה דבר טוב.
אינפלציה מספרת לנו שיש עלייה במחירי המוצרים כאשר לכל מוצר נמדד יש משקל שונה. עלייה במחירים מספרת לנו שיש צריכה של מוצרים ולחץ קניות מאפשר עליית מחירים. צריכה של מוצרים שונים מספרת לנו שיש כסף נוסף לרכוש איתו מוצרים ובכך הכלכלה יכולה לנוע קדימה ולהתקדם.
לעצור הדרדרות
תפקיד הרגולטור לדעת לנווט את יעדי האינפלציה כך שמחד הצמיחה תימשך ומאידך האינפלציה לא תרים את ראשה יתר על המידה וערכו של הכסף יישחק. בבנק ישראל יפעלו ברמה המוניטרית באמצעות הריבית ובצד הממשלה יפעלו ברמה הפיסיקלית בכדי לנווט את כמות הכסף (פרק א במבוא לכלכלה). זה אומנם נשמע קל – זה לא!
מה שקורה בימים אלו זו אינפלציה שלילית. הנתון האחרון שפורסם מדבר על אינפלציה שלילית של 0.4%. בשנת 2014 כולה רשם המדד נתון שלילי של מינוס 0.2%.
לאינפלציה שלילית יש מילה – קוראים לזה דיפלציה. זה בדיוק הצד השני של האינפלציה וגם לה יש רעות משלה. סוגיית דיפלציה במשק היא בעייתית יותר מאינפלציה מאחר שהיא לכאורה מאפשרת למשק להידרדר ולהידרדר והכלים לעצור ההידרדרות הם לא קונוונציונאלים.
הדוגמה הבולטת ביותר היא יפן – המדינה מנסה ללא הצלחה לעודד צריכה ולנסות לצאת ממצב דיפלציוני שאוחז במדינה מזה שנים. המדדים ביפן נעים בין פלוס 0.5% למינוס 1.5% (דיפלציה).
לפי הנתונים כרגע, עושה רושם שישראל עומדת לפני שנת דיפלציה נוספת. אז נכון, לא כל הנתונים בידיים של הרגולטור (כמו למשל מחירי הנפט היורדים) אך יש בידיהם כלים לנסות ולשנות את המצב לפני שנעבור ונהיה יפן.
רק לשם השוואה, בארה"ב המדד האחרון ירד ב–0.2% ובחישוב שנתי האינפלציה בארה"ב נעה סביב 0.5%. גם נתון שכזה אינו נוח לרגולטור האמריקני ולכן הדיבור על העלאת ריבית על-ידי הפד האמריקני נידחתה לעת עתה לאחר שהתכנון היה להעלות ריבית בספטמבר-אוקטובר 2015. יעדי האינפלציה של בנק ישראל עומדים כיום על 1-3 אחוזים.
