ההבדל בין רופאים לערבים
באותו יום נחשפנו לשני סיפורים רפואיים מנוגדים כרחוק מזרח ממערב: האחד חשד ש
רופאים ערבים לא עזרו לפצועים, והשני תמונה של מחבל צעיר (
צעיר מאוד הפעם) מבסוט במיטה בבית-חולים.
יוני בן מנחם מתאר יפה שמבחינת הערבים לשחוט יהודים זה כבוד. הם מתלהבים ומתרגשים מההישגים הרבים שגל הסכינאות מביא להם. מבחינתם אנחנו בני קופים וחזירים ואין שום מניעה
לקצוץ את איברינו. הם אומנם מסתכנים בכך שיהרגו, אבל הם יודעים שאם יפצעו, הם יזכו לטיפול מסור כשל אח"מים.
הקטין לעשות מיסטר בין כשאמר שהטיפול במחבל פצוע קשה, קודם לטיפול בקורבנו שמצבו קל יותר. ואני שואל: למה? קודם כל, למה אני שואל למה? הסברתי לכם כבר: מי שיודע לשאול למה, הוא גדול הפילוסופים של כל הזמנים. אין שאלה חכמה מזו!
למה לנו להתחסד?
אז אני שואל: למה? מדוע למען השם אנחנו צריכים את הערכים הללו? מה הם נותנים לנו? למה שלא נרד לרמה שלהם? מה יקרה אם "חס וחלילה" בית משפט ידון שוחטי יהודים למוות בשחיטה? מבחינתכם זה לא יעלה על הדעת, אבל זה ההבדל ביני לבינכם: אני יודע לחשוב לבד.
זאת בדיוק הגדולה של היכולת להטיל ספק במקרים בהם כל העדר מקבל משהו כמובן מאליו, אמן כן יהי רצון. כולם יודעים שאנחנו טובים מהם ואסור לנו לרדת לרמה שלהם (ושהם בדיוק כמונו). אבל למה? מה יקרה אם נפסיק לרחם על אכזרים ונתחיל להתייחס לברברים בברבריות?
מה יקרה?
העולם יצרח כמובן, כולם יהיו בשוק. את השריעה העולם לא מוציא מחוץ לחוק הבינלאומי, מקסימום מפטירים איזה גינוי פויה כשגוזרים 1,000 הצלפות על נואפת. לערבים התרגלנו, אבל שיהודים יתנהגו כך? אוי ואבוי, כל העולם יצרח בטירוף. הערבים בטוח ישתוללו.
מבחינתנו מה יקרה? לדעתי לא יהיה שינוי תרבותי. נזדעזע, כמו שבארה"ב מזדעזעים מהוצאות להורג בתליה, כיסא חשמלי, זריקה. נבין שזהו עונש ברברי המיועד לברברים, תהיה סערה וזהו. אני טועה?
היתרון החשוב של הירידה לרמתם הוא המסר שמבחינתנו מדובר בחלאות אדם, תתי אדם, אספסוף מוסת, פסולת אנושית. לא לוחמי חופש ולא שום דבר מעין זה. יתרון נוסף: מסר שאנחנו לא חזירים! אם דוקרים אותנו זה כואב לנו, ומי שגיבור להכאיב לנו אנחנו נכאיב לו.
אני הייתי רוצה לחיות במדינה המקדשת את חיי אזרחיה, ולא מקדשת ערכים מוסריים כביכול ובכך מפקירה את אזרחיה לזוועות טרור ללא סוף. אני מעדיף ללכת ברחוב בלי לבדוק כל הזמן אם תקוע לי סכין בגב, מאשר לטפוח לעצמי על השכם ולהתענג על ערכים נעלים לכאורה, חסרי תועלת. ואתם?
ערך חסר ערך
אמי לימדה אותי ערך פילוסופי לחיים: תמיד תשאל "מה יוצא לי מזה"? במילה אחת: פונקציונליות. מה יוצא לנו מהערך להתנהג באנושיות אל תתי אדם? שום דבר מלבד הערצה עצמית מטופשת. זה גם נובע מכך שאיננו יודעים להכליל ולהבין איזו תרבות ניצבת לפנינו ואנו מעדיפים להתייחס לכל אדם כאדם מעצם היותו בעל חי מסוג הומו סאפיינס.
האם נכנס אל תאי הגזים בשירה גדולה כמאמינים הזויים נלהבים? לא. אין לתת לשטיפת המוח של הנאורים לשתק את הדבר הבסיסי ביותר: הרצון לשרוד. עלינו להתעורר מן ההפנוזה ההמונית שהפעילו עלינו הנאורים בשטיפת המוח של התרבות שלהם, ולהתאים את הערכים שלנו לתרבות העומדת בפנינו.
אני מבין אתכם, קשה מאוד לחשוב מחוץ לקופסה, לכן נסו פשוט להשוות את תקופתנו לתקופת מלחמת העולם השנייה. כמה חמלה היו לטרומן וצ'רצ'יל לאלו שניסו להרוג אותם? כעת זה מצחיק. איזה "יתרון" מספקים לנו הערכים שלנו? עולם של טרור וזוועות. חייבים להקיץ, השפיות חייבת לנצח.
