בעוד מספר ימים, ב-29 באוקטובר, יציינו תושבי כפר קאסם אירוע דמים כואב, שפקד את כפרם לפני 49 שנים. אני מוצא לנכון להחמיא למערכת החינוך, שבתוכנית הלימודים באזרחות מוקדש פרק להרג המיותר, שבוצע על-ידי מפקדים וחיילים במשמר הגבול בכפר קאסם.
קיימת התמודדות ערכית מרשימה בספר הלימוד שבידי התלמידים עם הנושא של פקודה בלתי חוקית בעליל כלקח מהאירוע הכואב בכפר קאסם, שתוצאתו טבח 49 אזרחי מדינת ישראל החפים מפשע ב-29.10.1956.
לצערי, קיימת עוצמת פער בין הלקח המוסרי של פקודה בלתי חוקית בעליל, כפי שבאה לידי ביטוי בתוכנית הלימודים של משרד החינוך ובין ההתבטאויות של חברי כנסת ושרים בימים האחרונים. מי שבארסנל המילולי שלו יש רק מטבעות לשון כמו: כדור בראש או כדור בין העיניים, לא למד את הלקח של פקודה בלתי חוקית בעליל.
התלהמות כוחנית יוצרת התבטאויות מתבהמות של אנשי ציבור שניתן היה לצפות מהם להיות כתובת מוסרית וערכית מצננת רוחות. התלהמות כוחנית יוצרת גם היום מעשים חייתיים של אזרחים הניזונים מאותם חברי כנסת, כפי שהתבטאויות כוחניות ושכרון חושים כוחני הביא למתן פקודה בלתי חוקית בעליל, שמילאו חיילים במבואות כפר קאסם ב-1956. את לקח הפקודה הבלתי חוקית בעליל, לא למד חבר הכנסת
ינון מגל. כשהוא היה בקורס קצינים, הוא כנראה התחפף משיעורים בבה"ד 1, בהם הוקדש לא מעט ללקח של פקודה בלתי חוקית בעליל כתוצאה מאירועי כפר קאסם.
ב-29.10.1956 במבואות כפר קאסם, נרצחו 49 אזרחי מדינת ישראל, שחזרו מיום עבודה בחקלאות. רק אחרי 14 חודש ב-5.1.1957 החל משפטם של קצינים וחיילים שביצעו את הרצח.
משפטם נמשך למעלה משנתיים. ב-26.2.1959 נמצא שמפקד החטיבה אשם... רק בחריגה מסמכות בהטילו עוצר, עליו לא קיבל אישור מהסמכות בממשל הצבאי, שרק היא מחליטה על הטלת עוצר. לכן עונשו "הֶחָמוּר" של המח"ט, אלוף משנה יששכר שדמי, היה קנס של גרוש אחד = 10 פרוטות.
בתחילת חודש אוקטובר 1959, שבעה חודשים אחרי חריצת דינם של כל המעורבים, שוחררו מבית הסוהר רב סרן שמואל מלינקי, סגן גבריאל דהאן וכן יתר הנאשמים.
ב-1.10.1959 הוכיחו השלטונות בישראל, שניתן לעבור לסדר היום על רצח מזוויע של 49 אזרחים. שר המשפטים המליץ על חנינה. נשיא המדינה חנן רוצחי אזרחים, שחזרו לביתם אחר יום עבודה. מדובר בפועלים ופועלות, שחזרו מעבודה בשדות ולא הייתה להם כל אפשרות לדעת כי הוטל עוצר על כפרם. הם הורדו על-ידי אנשי מג"ב מהמשאיות ונטבחו בפאתי הכפר.
החמור בכל הפרשה, שראש ממשלת ישראל,
דוד בן-גוריון, במשך כחודשים הכחיש שהיה רצח בכפר קאסם. דבריו של ח"כ תופיק טובי, שאמר מעל דוכן הכנסת כי אירע טבח של בכפר קאסם, הופרע בקריאות ביניים מתלהמות של חברי כנסת מכל סיעות הבית. דבריו נמחקו מפרוטוקול הכנסת. זה המקרה היחיד שנאום חבר כנסת נמחק מהפרוטוקול, כאילו לא היה נאום והדבר לא תוקן עד היום.
כששלח ח"כ תופיק ממק"י ב-23.11.56 מכתב אישי לכמה מאות אנשים בו חשף פרטים על טבח 49 תושבי הכפר ועוד עשרות פצועים המאושפזים בבית החולים בילינסון, דבריו הוכחשו על-ידי ראש הממשלה, דוד בן-גוריון.
העיתונות קשרה קשר שתיקה סביב מכתבו של תופיק טובי והתיישרה עם הכחשות משרד הביטחון. הוטלה צנזורה חמורה על כל ידיעה הקשורה ברצח בכפר קאסם. רק שני עיתונים בשפה העברית פרצו את מחסומי ההכחשה - היומון "קול-העם", השבועון "
העולם הזה" ועיתון אחד בשפה הערבית "אל איתאחד", עיתונה של המפלגה הקומוניסטית הישראלית.
המשטרה אסרה גישה לפצועים. למרות האיסור הצליח ליצור איתם קשר לטיף דורי פעיל במשמרת הצעירה של מפ"ם. הוא הערים על חגורת הביטחון של שוטרים שמנעה כניסה לחדרים בהם אושפזו הפצועים מיריות החיילים. לטיף דורי רכש את אמונם של הפצועים. ראיין כמה מהם, שסיפרו לו את האמת המזוויעה של הטבח. לטיף דורי יידע את חבר הכנסת תופיק טובי, שפרץ את מחסומי הממשל הצבאי והגיע לכפר קאסם וגם לבית החולים בילינסון בפתח תקוה שהיה מבוצר.
בן-גוריון - שהשתלח במילים בוטות בתופיק טובי ובכל חברי סיעת מק"י בכנסת - נאלץ בסופו של דבר ב-12 בדצמבר 1956, אחרי שבועות של הכחשה, לדווח בכנסת שהיה אירוע בכפר קאסם.
מה שמטריד עד היום זה לא רק הטבח עצמו, אלא מערכת שלטונית שהתגייסה להכחשה ביודעה, שהיה רצח אזרחים ומספר רב של פצועים קשה. כשהמערכת השלטונית לא יכלה לעמוד יותר מול מערכה ציבורית, בה היו פעילים בעיקר חברי מק"י והעיתון ה"עולם הזה" בעריכת
אורי אבנרי, הודתה אותה מערכת בתחילה בצורה מאוד מגומגמת עד שנאלצה לגלות שפועלים ופועלות ביניהם גם ילדים וזקנים הורדו מהמשאיות ונרצחו בדם קר, כי הפרו צו של עוצר על הכפר.
כשכבר נאלצה המערכת השלטונית לערוך משפט, זה הסתיים בתעודת עניות למערכת - קנס של גרוש אחד למח"ט. מסתבר, שבמג"ב לא כולם נהגו כפי שנהג המח"ט. היו גם אחרים. היו גם חיילי מג"ב בכפרים אחרים, שסירבו לבצע את פקודת הטבח, והם ראויים לכל ההערכה.
דווקא בימים אלו של פיגועים רצחניים, שמקפחים את חייהם אנשים במרכזי הערים ובנתיבי תחבורה, בימים של סכינאות אכזרית, חשוב שנבחרי ציבור לא יסיתו לביצוע פקודות בלתי חוקיות בעליל. בל נשאיר את הלקח של פקודה בלתי חוקית בעליל רק לכתובים בספרי לימוד. נאמץ זאת הלקח בחיי יום יום . כדור בראש - כדור בין העיניים זו פקודה בלתי חוקית בעליל.
אני מבקש להוסיף לקח נוסף, שיש לאמצו במיוחד בימים אלו של פגיעה יומיומית בחיי יהודים חפים מפשע על-ידי מפגעים פלשתינים במרכזי ערים ובנתיבי תחבורה.
הלקח המתחייב לא להתמכר למשיחיות כוחנית צעקנית היוצרת דה מוניות של החברה הערבית כדוגמת הטלת אחריות על מנהיג פלשתיני להסתה היטלר מכוונת גירוש יהודים להמתתם האכזרית במחנות ריכוז. מתווסף לכך מופע האימים של שר בישראל, המאשים את סגן יושב-ראש הכנסת ואת כל חבריו לרשימה המשותפת לגל שפיכות הדמים.
ב-1956 בכפר קאסם נשפך דם נקי של אזרחי הכפר, אתמול - אחרי 49 שנים - ראש ממשלה ושר בישראל התירו את דמם של בני עם שלם, כשמשפדים אותם בעליות דם.
ב-1956 אווירה כוחנית יצרה תשובה מפלצתית של קצין בכיר בשם יששכר שדמי, שאמר לפיקודיו "אללה ירחמו" בתשובה לשאלת קצינים איך לנהוג בפועלים החוזרים מהשדות, שלא יכלו לשמוע שיש עוצר. התוצאה הייתה שאללה לא ריחם, כאשר בוצעה הפקודה הלא חוקית. האווירה הכוחנית ב-2015 יוצרת את חממת הגידול לצמחי רעל של פקודות בלתי חוקיות בעליל.