בראש זכויות האדם נמצאת הזכות לחיים של כל ילוד-אשה. לפיכך, מוקיעה התורה את הרצח. "שֹׁפֵךְ דַּם הָאָדָם בָּאָדָם דָּמוֹ יִשָּׁפֵךְ כִּי בְּצֶלֶם אלֹהִים עָשָׂה אֶת הָאָדָם".
1 מכאן נגזרת ביהדות הזכות להגנה עצמית, שמתבטאת באמרה, "הקם להורגך, השכֵם להורגו".
אזכיר שוב את דברי משה בילינסון ואת דברי זאב ז'בוטינסקי, שכבר ציטטתי לעיל.
2 שניהם היו לבסוף משני עברי המתרס, אך קבעו, כבר לפני כשמונים-תשעים שנה, שכדי להתקיים בארץ-ישראל, על היישוב היהודי לעמוד איתן, ולהגן על עצמו במאבק ארוך ומתיש. שניהם התייחסו לטרור, שהפעילו הערבים אז, הרבה שנים לפני שחרור ירושלים, יהודה והשומרון, מכיבוש ירדני, בשנת 1967 - הנקרא בפי אויבינו ובפי שמאלנינו, "הכיבוש".
ז'בוטינסקי הרחיק ראות, ועוד בראשית ימי המנדט הבריטי, תבע להקים צבא יהודי, להכשיר ימאים וטייסים, ולחנך לצבאיות. ברוח קינת דוד על שאול ועל יהונתן: "לְלַמֵּד בְּנֵי-יְהוּדָה קָשֶׁת".
3
כדי לנצח את הסכינאים, אנחנו חייבים מנהיגים ומפקדים, שירצו בכל מאודם לנצח ולא רק "להכיל", או ליישם מחשבות הזויות אחרות. מנהיגים ומפקדים חדורי מוטיווציה ונחושים, שחונכו על צדקת דרכנו ועל נצח ישראל, ומאמינים בהם בלי שום פשרות.
לוחמה בטרור מחייבת פעולה רב-מערכתית בארץ ובעולם, ואילו המערכת הישראלית סובלת מפיצול כתתי במקום לפעול כתזמורת מתואמת בכל שטחי פעולתה.
4 בקושי הצלחנו ליצור פעולה משולבת נגד טרור בצבא עצמו ובינו לבין קהילת המודיעין.
מרכיב חשוב בלוחמה בטרור הוא מודיעין - בין השאר, באמצעות שיתוף-פעולה בינלאומי.
5 כעת - בניגוד לשנות השמונים וקודם לכן - רבות הממשלות, שמבינות שהטרור והסכינאות מאיימים גם עליהן. הן ישתפו פעולה ברצון - בגלוי ובסתר - גם כיוון שנוצר בארץ מרכז ידע רציני וחשוב בתחום הלוחמה בטרור (לוט"ר).
הגנה פעילה
התמודדות עם טרור מתחילה בהגנה, שצריכה להיות פעילה (פֽרואקטיווית) ויצירתית ולא רק מגיבה (רפלקסיווית). גם בהגנה צריכים ליטול יוזמה, ולהכות באויב.
גדר הביטחון, שפוצעת את נוף הארץ, חיונית לסיכול טרור. היא מעכבת חדירות אם לא מונעת אותן לגמרי. ועובדה - מרבית השוהים הבלתי-חוקיים (שב"חים) חורדים אלינו מבעד לגבולות, שאין בהם גדר ביטחון משמעותית - למשל, בירושלים, בדרום יהודה ובדרום הר חברון. אפשר לעקוף את הגדר - מעליה, או מתחתה - אך הדבר דורש מאמץ לוגיסטי רציני. במלחמת ההתשה למדנו, שגדר אינה מספיקה. צריכים להציב לידה נוכחות קבועה וסיורים, שיוכלו להגיב מיד על חדירות ועל ניסיונות לחדור.
בערים מעורבות ובקווי התפר - למשל, ביישובים שוכני-הגדר בעוטף עזה - יש בעיה חמורה. שם, לפעמים, גדר היישוב היא גדר הגבול.
הגנה עצמית
צריכים לחזור להגנה עצמית, כשבכל יישוב ובכל שכונה עירונית צריכות להיות חוליות כוננות, שיוכלו לטפל במקרי חרום, ולנהל את המצב עד בוא כוחות התערבות. חוליות כוננות והכשרת בני הנוער לשאת נשק הנם צעדים חשובים בהגנה העצמית. אני גר בשרון, וכאן, עקב ריבוי שב"חים ואזורים ללא גדר, מרובים הגנבים, הפורצים וגנבי-הרכב ביום ובליילה. אין ספק, חלקם משתפים פעולה באיסוף מודיעין עם ארגוני הטרור. פעילות המתנדבים חשובה והניבה לא-מעט סיכולים.
קיימות מסגרות התנדבות, שדי התנוונו משום-מה, במשטרה הכחולה (המשמר האזרחי) ובמשמר הגבול (מתמי"ד). במסגרת הלוחמה בטרור הסכינאים, יש לעורר את המסגרות הללו.
עוד עניין, שצריך לחדש היא ההגנה המרחבית (הגמ"ר), שבה כל יישוב מאורגן להגן על עצמו, בתיאום עם הצבא ועם מג"ב. הגמ"ר תאפשר תגובה מהירה ומיומנת על כל איום - עד שיגיעו כוחות מקצועיים לטפל באירוע. הדוגמה הבולטת להצלחה כזו הנה יחידת ההשתלטות לוט"ר אילת.
6
כיום, כשכמעט לכל אזרח מגיל שבע עד תשעים ושבע יש טלפון נייד, קל לשמור על קשר, ולהזעיק תושבים במקרה חרום. אם חלק גדול מהציבור יהיה מיומן בתפעול נשק, ויישא נשק בעת חרום זו - המערכת נסגרת, ותוכל להגיב היטב על פיגועים.
בנוסף, ראוי לחדש את לימודי הגדנ"ע בבתי-הספר התיכוניים. הם הומצאו כחג"ם
7 בשנות הארבעים למאה הקודמת, והתנוונו מסיבות שונות, והפכו למקצוע הזניח של"ח.
8 שני מרכיבים של הגדנ"ע - פיתוח כושר גופני ויכולת קליעה - חיוניים להגנה העצמית ולהכנה לגיוס. את אלה צריך לעשות עתה במסגרת בתי-הספר. עם הכשרה מסוימת, יוכלו תלמידי הכתות הגבוהות להשתתף באבטחת בתי-ספרם וסביבותיהם, במסגרת שירות לחברה, הנדרש מכל תלמיד תיכון. תלמידי הכתות הגבוהות, שעברו הכשרה בשימוש בנשק ובנוהלי דיווח, יכולים לתגבר את השמירה ביישובים - גם כן במסגרת שירות לחברה.
נוכחות
בשנות השישים המוקדמות ניסתה משטרת ישראל לאמץ את המודל הבריטי של שוטר מקומי - שוטר המקוֹף.
9 הרעיון הוא ששיטור עושים באמצעות נוכחות, ורצוי של כוח, שמכיר היטב את המקום ואת אנשיו. בינתיים שונתה המדיניות, ואנחנו משלמים ביוקר על ביטול המקוף.
כדי להילחם בסכינאים, צריכים להפגין נוכחות גלויה וסמויה בכל מקום - דבר כמעט בלתי אפשרי. המגן צריך לפרוס כוחות רבים בכל מקום, ולתוקף יש היכולת לבחור נקודות תורפה, ולתוקפן. נוכחות אזרחים ובני-נוער ערניים, חמושים ומיומנים תפצה על המחסור בשוטרים. ואכן, לא-מעט אזרחים נחושים ונועזים השתלטו על סכינאים וגם חיסלו אותם באחרונה.
הגנה היא עניין יקר במיוחד, כיוון שההתקפה (פיגוע) אינה נפרסת לכל אורך המדינה ורוחבה, אלא בוחרת בנקודות מסוימות. מדינה מודרנית מספקת לארגוני הטרור תשתית נרחבת,
10 שיש באפשרותם לפגוע בה; וכמובן, כל תושביה. במקרה שלנו - מטרות הטרור יכולות להיות ישראלים בחו"ל (תיירים ונציגי ישראל
11), מטוסים ישראלים, או כאלה שבדרכם ארצה, מתקנים ישראלים ברחבי העולם (שגרירויות ומרכזי תרבות ישראלים), אך גם יהודים, מרכזים יהודיים ובתי-כנסת ברחבי העולם. שהרי הסכסוך אינו ישראלי-ערבי, כפי שמתיימרים להציגו, אלא יהודי-ערבי.
כלומר, קו ההגנה ארוך מאוד, וקשה להגן על כולו כל הזמן. ובמקביל, צריכים לתכנן יוזמות התקפיות, שיכו במחבלים ובשולחיהם. רק שילוב נכון של הגנה (שכוללת יוזמה התקפית) ושל התקפה יכול להתמודד עם האתגר.
הגנה טובה משתדלת לסגור כל פרצה - משימה כמעט בלתי-אפשרית. אך ניתן לשפר את ההגנה. כאמור, עלות ההגנה גבוהה ביותר, ובמבצע צוק איתן ועוד קודם לכן נוכחנו כיצד נעקפו קווי הגנתנו באמצעות מנהרות. כלומר, לפתע, נוסף (?) ממד להגנה.
12
עם זאת, ראוי לציין, כי הגנה טובה תורמת להרתעה בשלב הראשון, אך גורמת ל'אפקט בומראנג' - ארגון הטרור ישאף לשפר את יכולתו, כדי להתגבר עליה
13; וחוזר חלילה.
בפרק הבא: לוחמה פעילה וחכמה בטרור
