דרכים להתמודדות עם מתח וחרדה

בשבועות האחרונים אנו חווים מציאות מורכבת, כואבת, ולצערנו כה מוכרת עד כדי כבר שגרתית. עם זאת, לא ניתן בדעת שפויה להתרגל לשגרה שכזו, לא ניתן להסתגל אליה, וככל שהיא נמשכת, כך היא גובה מחיר גבוה יותר. הן בגוף והן בנפש. על המחירים שאנו משלמים בגוף, אין מה להרחיב יותר מדי. הם מתוקשרים מאוד ומפורסמים מייד בכל כלי התקשורת האפשריים, בכל מדיה קיימת, בכל בית כמעט. המחיר הנפשי אומנם הינו בלתי נראה. לעיתים אף אינו מורגש תחילה, ומתחיל לתת את אותותיו וסימניו חודשים לאחר אירוע כזה או אחר. ישנה סברה מוטעית הגורסת, שרק אנשים אשר נחשפים באופן ישיר לאירוע לחץ משמעותי, טראומתי, מסכן חיים - קרי היותם בקרבת פיגוע חבלני, מעורבים ישירות בתאונת דרכים וכדומה, נמצאים בקבוצת סיכון להיות נפגעי חרדה או לחלופין לפתח תסמינים של פוסט טראומה וכיו"ב. לצערנו, לא רק שסברה זו אינה נכונה, אלא אף לעיתים קרובות מטעה. מחקרים הראו באופן חד-משמעי, שחשיפה לאירועי לחץ בדמות פיגועים, דיווחי חדשות על מקרי רצח ואלימות קשים, בין אם בארץ או בעולם, יכולים לגרום להפרעות חרדה באופן זהה לאלו אשר נחשפו באופן ישיר לאותם אירועים ממש. בעידן המודרני, לעיתים קרובות נמצא, כי התקשורת מסוגלת לדווח דקות ספורות מזירת אירוע רב נפגעים, לשדר תמונות קשות בזמן אמת, אשר גם אם טושטשו, אינן יכולות למנוע מהדמיון להשלים את הפערים. תמונות אלו ממשיכות ללוות אותנו לאורך היום, לעיתים הן חוזרות בלילה לפני השינה, ולעיתים כאמור, הן יכולות לחזור במפתיע, ללא כל התרעה או ציפייה מראש, שבועות וחודשים מאוחר יותר. כך שלמעשה, כלל האוכלוסייה בישראל נמצאת חשופה ובאופן תמידי למקורות לחץ חיצוניים, אשר אין להקל ראש בכוח ההשפעה שלהן עלינו. מעבר לכך, ישנה קבוצה נוספת אשר עבורה השבועות האחרונים מהווים סכנה גבוהה יותר, וזוהי אותה קבוצה של אנשים שכבר פיתחה רגישות יתרה, לרוב בעקבות חשיפה קודמת לאירוע לחץ קיצוני או טראומתי בו היו מעורבים בעצמם או אף ייתכן שהושפעו בעקבות הכרות של אדם אחר שהיה מעורב באירוע שכזה, והושפעו ממנו בעקבות כך. קבוצה זו, כאמור, בעלת פוטנציאל גבוה יותר לסבול מהפרעות חרדה, מתח, עצבנות, מצב רוח, ובמקרים חמורים יותר אף לפתח תסמינים ראשונים של פוסט טראומה.