בשנת 2008 נדרש כבוד השופט
נעם סולברג לאמרה העממית "חצי אמת גרועה לעתים משקר" בדיון משפטי שעניינו לשון הרע. בחוות דעתו קבע כי תיאור דברים המציג רק את הצדדים השליליים, ללא הבאת הסיפור השלם, הוא "הצגת האמת החלקית בלבד", והוסיף: "חצי אמת גרועה לעתים משקר, ועל פרסום חלקי שכזה לא תחול הגנת אמת הפרסום".
פרשן
עיתון הארץ ברק רביד, מדווח (יום ג', 3.11.15) בעיתונו כי ראש אמ"ן, האלוף
הרצי הלוי טען בישיבת הממשלה האחרונה כי הצעירים שביצעו את הפיגועים בגל הטרור הנוכחי "חשים שאין להם מה להפסיד". עוד הוסיף הכתב כי לדברי האלוף, "אחת הסיבות לגל הטרור האחרון בירושלים ובשטחים היא תחושת זעם ותסכול בקרב הפלשתינים, במיוחד בני הדור הצעיר".
הדגשת ציטוטים אלה, כביכול כתימוכין "איכותיים" לתיזה לפיה "דבריו של הלוי מייצגים את העמדה השלטת שמערכת הביטחון ובצה"ל בפרט, מציגים בפני הקבינט המדיני-ביטחוני והממשלה בשבועות האחרונים מאז החלה ההסלמה", מקדמת ומרפדת את קביעתו הסרקסטית של ברק רביד לפיה "ההערכה שהציג ראש אמ"ן לגבי הסיבות לגל הטרור
סותרת בצורה משמעותית את מסריו של ראש הממשלה
בנימין נתניהו בשבועות האחרונים".
"גילויו" של הארץ, המוצגים כ-הד להדלפות מצד "שלושה מקורות שנכחו בישיבה", הם בבחינת הוספת חטא על פשע, מה גם שהפרשן מציג את דברי האלוף הרצי הלוי כמייצגות הערכת מודיעין סדורה של אמ"ן.
מאפיינים אישיים
נראה כי העובדות בהקשר זה אינן עולות בקנה אחד עם הקביעות בדיווחו של ברק רביד לפיהן המדובר בהערכת אמ"ן, וכי קיים פער מובהק ב"קריאת המציאות" בין ראשי מערכת הביטחון לבין ראש הממשלה.
יצויין בהקשר זה כי ב-2 נוב' 2015, ראה אור פרסום של המרכז למורשת המודיעין (מל"מ) שכותרת "מימצאי
בדיקה ראשונית של פרופיל המחבלים אשר ביצעו פיגועים בגל הטרור הנוכחי (14 ספט' - 25 אוק' 2015)". מחברי האשגר מציינים כי "בעבודה זאת נבדק הפרופיל של 35 מחבלים, שביצעו פיגועים בשטח ישראל (ירושלים ו"פנים" ישראל) במהלך גל הטרור הנוכחי. 24 מתוך המבצעים מצאו את מותם בעת ביצוע הפיגועים ו-11 נפצעו. מחבלים אלו ביצעו 29 פיגועים, רובם בשטחי ירושלים רבתי ומקצתם במקומות נוספים ב"פנים" ישראל. מבצעי הפיגועים הללו הינם בעלי מאפיינים אישיים שונים אולם בכל זאת, על בסיסי בדיקה ראשונית שנערכה ניתן לדעתנו להרכיב מעין פרופיל (כוללני) של דמות המחבל המבצע את הפיגועים בשטח ישראל.
עוד נטען כי "המחבל שביצע פיגועים בישראל טעון מוטיבציות פלשתיניות-לאומיות", "חי ונושם" במשך שש שנים את אירועי הטרור העממי, ומושפע מאוד מאירועי הר-הבית סביב הסיסמה של "הגנה על מסגד אל-אקצה". הוא מתוסכל על-רקע אישי וחברתי וניזון מהסתה אנטי-ישראלית קשה העוברת ברשתות החברתיות (פייסבוק בעיקר). הוא מוכן להסתכן בפעולה הטומנת בחובה עבורו סיכון אישי רב ושואף ללכת בעקבות מותם של פלשתינים, שהחלו את גל הפיגועים הנוכחי (למותם של כמה מהם ולהאדרת שמם בתקשורת הפלשתינית "אפקט מדבק" וההליכה בעקבותיהם הפכה לאתגר ול"אופנה").
מחברי המסמך מציינים כי "אנו עדים ליציאת צעירים בודדים באופן ספונטני, כתוצאה מהחלטה אישית, לביצוע פיגועים בעלי רמת סיכון גבוהה שיש סיכוי גבוה שיעלו בחייהם". מאפיין זה מעיד, להערכתם "על עומק התסכול והייאוש השוררים בקרב הדור הצעיר הפלשתיני העומד בחזית גל הפיגועים. דור זה לא חווה את האינתיפאדה השנייה אך הוא גדל בצל האלימות המאפיינת את הטרור העממי. הוא מתוסכל מהמשך הכיבוש הישראלי, מאוכזב מהרשות הפלשתינית וכנראה גם מהארגונים הפלשתינים, ורואה במאבק האלים את הדרך היחידה להביא לשינוי בעתיד הפלשתיני הלאומי ובעתידו האישי. ההסתה הקשה סביב הר-הבית והתנאים הקשים השוררים בשכונות הפלשתיניות ובמזרח ירושלים מהווה "תוספת" ייחודית, המניעה צעירים פלשתינים ממזרח העיר לעמוד בחזית גל הפיגועים הנוכחי (בניגוד לעבר). על-רקע כל אלו ההסתה האנטי-ישראלית הקשה המופצת בכלי התקשורת הפלשתינים, ובעיקר ברשתות החברתיות, נופלת על אוזניים קשובות ותורמת גם היא מצידה למוטיבציה לבצע פיגועים".
מניעים דתיים
בהערות המתודולוגיות לאשגר טוענים כותביו כי "עבודה זאת הינה ראשונית וחלקית. היא מתייחסת לפרופיל של המחבלים שביצעו פיגועים בשטח ישראל ואינה כוללת את פרופיל מבצעי הפיגועים ביהודה ושומרון. נראה לנו כי יש היגיון בבחינה נפרדת של מבצעי הפיגועים בישראל, מכיוון שיש להם כמה מאפיינים ייחודים משלהם. משום כך, ובשל ראשוניות המידע, אין להקיש מכך מסקנות גורפות אודות פרופיל מבצעי הפיגועים במסגרת "ההתנגדות העממית" בכלל, ועל זרמי העומק המניעים את הצעירים הפלשתינים (משקלם של מניעים פלשתינים-לאומיים לעומת מניעים דתיים; מקומן של הסיבות הכלכליות-חברתיות; מקומם של שיקולים אישיים, משפחתיים ואזוריים).
מעבר לכך, הודגש כי "העבודה מסתמכת על מגוון מקורות ראשוניים, פלשתינים וישראלים. נעשה בה שימוש רב בתקשורת הפלשתינית בדגש על אתרי אינטרנט וברשתות החברתיות דפי פייסבוק אישיים, אתרי אינטרנט שהוקמו לזכר המחבלים ההרוגים, עדויות מקורבים, אתרים של מקומות יישוב שונים, ועוד. מולם נבחנו מקורות ישראלים ובתוכם דיווחים של משטרת ישראל, כתבי האישום שהוגשו נגד מבצעי הפיגועים ואתר שירות הביטחון הכללי. כמו-כן נכללו בעבודה ידיעות של כלי התקשורת הישראלית העוקבת באינטנסיביות אחר האירועים השונים ודיווחיה כללו גם מידע חשוב (אף כי ראשוני וחלקי) על מבצעי הפיגועים.
עם כל הכבוד לעבודה המרשימה שעשו חוקרי מל"מ, ראוי להבהיר כי אין לפנינו מסמך רשמי של אמ"ן המייצג הערכת מודיעין סדורה המבוססת על מצרף של ידיעות ממקורות סמויים וגלויים, ועל ניתוחי עומק המביאים בחשבון גורמים משפיעים מורכבים ותשומות ערכיות נוספות.
מעבר לכך, לשבחם של מחברי המסמך תודגש היושרה שהפגינו בקביעה כי "עבודה זאת הינה ראשונית וחלקית... ואין להקיש מכך מסקנות גורפות אודות פרופיל מבצעי הפיגועים...".
המתואר לעיל, יש בו כדי לשוות פרופורציות לדברים המייוחסים לראש אמ"ן בישיבת הממשלה; דהיינו, אין המדובר בהערכת מודיעין, אלא בהשתקפות של עבודת אנשי המל"מ, המבוססת כאמור על ניתוח של מידע גלוי בלבד, ללא נגישות למימצאי חקירות השב"כ ו/או מידע רגיש אחר.
הצגה מניפולטיבית של סקירת ראש אמ"ן רק כדי לנגח את ראש הממשלה היא כמו בהכרח "חצי אמת" במקרה הטוב. למותר לציין כי גם הפעם ממלא הארץ תפקיד "פרקליט השטן" במובן המילולי של המושג, כאשר סביר כי המדווח בעיתון ישמש כתחמושת מדינית בשירותם של מבקריה של מדיניות הממשלה בעולם ובארץ.
