מזה שלושה חודשים טרור הסכינאים פשה ביהודה ושומרון, ירושלים וברחבי המדינה. המחבלים אינם מבדילים בחבלי הארץ השונים כמו גם לא את מי הם רוצחים. יכולים להיות אלו אזרחים חפים מפשע ובכלל זה ילדים, נשים וזקנים. העיקר שהם יהודים. זוהי פעולת מלחמה של הפלשתינים ומנהיגיהם כנגד ישראל. העובדה שהרשות הפלשתינית אינה מכריזה בראש חוצות שהיא נלחמת נגדנו, אינה משנה את העובדה שהפלשתינים בהנהגת והשפעת מנהיגיהם וכן בהובלת הארגונים האחרים כמו החמס, הורגים בנו. זוהי אינה מלחמה חדשה, זוהי המערכה העכשווית. אנו נמצאים בעימות מתמשך עם הפלשתינים בווליום כזה או אחר, מאז מאורעות 1920.
ישראל מופתעת כל פעם מחדש. לוקח לקברניטי המדינה ומפקדי הצבא זמן רב להבין את הסיטואציה ולנקוט את הצעדים המתחייבים. מלחמות אינן בהכרח זהות, לכל עימות יש את המאפיינים שלו. פעם אלו צבאות המתנגשים האחד בשני, פעם אלו הן פעולות מתאבדים הגורמות לנפגעים רבים וכעת מדובר בתופעת הסכינאים והדורסים. לאמריקנים בעקבות הפיגוע הנורא ב-11 בספטמבר 2001, לקח מעט זמן להבין שהם במלחמה ולפלוש לאפגניסטן ולאחר מכן לעירק. הצרפתים מיד לאחר אירועי הטרור בפריז, הכריזו מלחמה נגד החליפות האסלמית דאעש. נלמד מהם: נגדיר את המצב הנוכחי בארץ כמלחמה ולפעול בהתאם.
מדובר בפיגועי הקרבה שבו יש סיכוי, קטן יחסית, שהמפגע יצא חי לאחר הפעולה. מחבלים אלו לוקחים בחשבון כי בסבירות גבוהה, הם יומתו מיד עם ביצוע הפיגוע ואף לפניו במידה והם ייחשפו. תופעה זו של פיגועי הקרבה הנה חדשה יחסית, למרות שאין הבדל מהותי בינה לבין תופעת המתאבדים המוסלמים. המאפיין המרכזי של תופעות אלו בעשרות השנים האחרונות, הוא שהמבצעים הם מוסלמים. בעבר נתקלה האנושות בתופעת המתאבדים גם במקומות נוספים כמו טייסי הקמיקזה היפניים במלחמת העולם השנייה שהתרסקו עם מטוסיהם על ספינות אמריקניות כמו גם לאומנים טמילים שברובם היו הינדים בסרי לנקה, במלחמתם נגד השלטון המרכזי, בשלהי שנות השמונים של המאה העשרים.
ישראל נחשפה לתופעת המתאבדים בעיקר בשנות ה-90 של המאה הקודמת וכן בשנות ה-2000. עד כה נרצחו בגל הפיגועים הנוכחי 23 איש ואישה, ונפצעו עשרות. הסיכוי למגר תופעה זו בצורה מוחלטת, הנה אפסית, אך עלינו להתאמץ למזער אותה ולהורידה למינימום נסבל וזה אפשרי. מטרת המחבלים ושולחיהם באמצעות טרור הסכינאים היא לפגוע עד כמה שניתן בנפש, בביטחון האישי, במשק הישראלי ובמדינת ישראל בכלל. אם אין זו מלחמה, מהי כן?!
שלא כפי שמקובל ועמד על כך קלאוזביץ, שהעימות המזוין הנו המשכו של המדיניות בדרכים אחרות, במקרה שלנו אין לפלשתינים מטרה מדינית רציונאלית בת השגה. כישלון השיחות המדיניות ביננו לבינם בעשרות השנים האחרונות, מוכיח זאת. לעולם הם לא ייסוגו מדרישתם ל"זכות השיבה" (של הפליטים) לתוככי המדינה, דרישה שישראל לעולם לא תסכים לה. מטרתם היחידה הייתה ונשארה, להשמיד את מדינת ישראל. אכן אנחנו במלחמה מתמשכת שאין רואים לה את הסוף.
מחקרים רבים עוסקים ברקע של המתאבדים, מחפשים את הגורם הפסיכולוגי, הסוציאלי, הדתי והאחר. ככל שהעמקתי בחומר העיוני, יש קושי להגדיר ולאפיין את המתאבד הפוטנציאלי. האם הוא פועל ממניעים אידיאולוגיים, או מניעי כבוד, אולי ממניעים נקמניים. האם הוא צעיר או מבוגר, גבר או אישה, עני או עשיר, משכיל או בור, דתי או חילוני. אפשר שהוא פועל ממניעים כלכליים ביודעו כי משפחתו תזכה לתקבול במידה וייהרג ובמידה ולא, ביושבו בכלא הישראלי הוא ישתכר שכר חודשי מהרשות הפלשתינית. כל זה גם לא יכול משפיע על היכולת להתגבר על התופעה. את התשובה לטרור יש לספק במספר מישורים, החשוב שבהם הוא באמצעים צבאיים.
יש קושי רב להיאבק בפיגועי התאבדות, עם זאת מדינות ניצחו טרור ויש מספר דוגמאות לכך: בריטניה הצליחה למגר את פיגועי ההתאבדות שבוצעו בראשית המאה ה-19 בהודו על-ידי מוסלמים, באמצעות הנחת חזיר על גופת המתאבד, מה שלפי אמונת המוסלמים מונע את כניסתו לגן עדן. ארה"ב התגברה על הטרור בפיליפינים 1899-1902 הבריטים מיגרו במלזיה את הטרור 1960 - 1948 הם דיכאו כאן את הטרור הערבי בין השנים 1939 - 1936.
ישראל ידעה בעבר להביס את הטרור:
אריאל שרון כאלוף פיקוד הדרום ברצועת עזה בשנת 1970. כמו גם בעשור הקודם בתקופת "אינתיפאדת אל-אקצה", הצליחה הממשלה לדכא כמעט לחלוטין את גל פיגועי ההתאבדות באמצעות בניית גדר ההפרדה על בסיס "הקו הירוק" ועל-ידי פעילות אינטנסיבית של צה"ל, השב"כ ומשטרת ישראל בתוככי האוכלוסייה הפלשתינית ביהודה ושומרון. המבצע שהשפיע יותר מכל על הירידה הדרסטית של הטרור הפלשתיני, היה מבצע "חומת מגן" בשנת 2002.
על ישראל לנקוט במספר פעולות התקפיות במקביל להידוק רצועות ההגנה והאבטחה. כפי שידענו לזהות את נקודות התורפה של החיזבאללה במלחמת לבנון השנייה (2006) על-ידי פגיעה קשה ביותר ברובע דאחיה בבירות וכפי שעצרנו את המוטיבציה של החמאס להמשיך לשגר טילים, בכך שפגענו בבניינים רבי הקומות בעזה במבצע צוק איתן ב 2015, כך עלינו לזהות את נקודות התורפה של הפלשתינים ביהודה ושומרון. ויש לא מעט כאלה.
אחת האפשרויות היא להשתלט באמצעות סד"כ משמעותי, במידת הצורף אוגדתי, על מחנה פליטים גדול או עיר שמהם יצאו מחבלים רבים, אין יוצא ממנה ואין בא. כמובן גם לא לעבודה (מלבד מקרים הומניטריים). פעולה זו צריכה להמשך ימים לא מעטים. לסרוק בית בית, לעצור את כל המבוקשים. בתי המחבלים יהרסו ומשפחותיהם יגורשו. מקומות בהם ימצאו אמצעי לחימה, ייהרס או ייאטם. העיקר להעביר מסר חד לאוכלוסייה ומנהיגיה לעצור את הטרור וההסטה.
במקביל, יש לנקוט בפעולות נוספות, ולדרג אותן לפי קטגוריות של חשיבות ואפקטיביות, חלקן הגנתיות, חלקן התקפיות. אותן פעולות יינקטו בהתאם לדרגת החומרה של האירועים. הפעולות שנראות מחויבות המציאות:
- מחבל שבא לרצוח לא יצא חי מהאירוע.
- גופת המחבל תיקבר בבית קברות זמני למחבלים בארץ.
- על מחבל שיצא חי מאירוע במסגרתו הוא בא לרצוח, יוטל עונש מוות.
- מניעת הפגנות ועצרות המוניות.
- פתיחה באש כנגד זורקי אבנים ובקבוקי תבערה, כמו לסכינאים ומפעילי נשק חם.
- בסיסי צבא ומג"ב, יועתקו מרחבי המדינה למרחבי יהודה ושומרון.
- יורחבו הישובים הישראלים באזור.
- תיעשה פעילות סיזיפית לגירוש שוהים בלתי חוקיים בחזרה לביתם.
בין היתר יש לעשות את הדרוש על-מנת להפסיק את ההסתה ברחוב הפלשתיני. כותב על כך עורך יומון עירקי: על הערבים והמוסלמים להכיר באחריותם הישירה לטרור המציף את העולם: "אנו, הערבים והמוסלמים, איננו יכולים להרחיק את עצמנו מהתפקיד הישיר שלנו ומן הקשר ההדוק שלנו לכל פיגועי הטרור המציפים את מדינות העולם, הדת כפי שהיא מוצגת ונלמדת בבתי הספר, באוניברסיטאות, במסגדים, בתחנות הרדיו וברשתות הטלוויזיה שלנו היא דת ברברית שעריפת ראשים ושפיכות דמים מייחדים אותה ואשר מסיתה לגזל, גניבה, ללקיחה בשבי ולאונס".
היה ופעילות זו של כוחות הביטחון לא תעצור את גל הטרור הנוכחי. יש להוסיף ענישה קולקטיבית. במסגרת הזו:
- עוצר ו/או סגר על כפרים וערים מהם יצאו מחבלים.
- מניעת עבודה בישראל ובישובים ישראלים באזור.
במידה וגם פעולות אלו לא תשפענה על המחבלים ושולחיהם, יש לנקוט בצעדי ענישה קשים יותר.
- כפי שנהג המלך חוסיין בארגונו של יאסר ערפאת בספטמבר השחור 1970.
- בדומה למה שעשו בעלות הברית נגד הגרמנים במלחמת העולם השנייה והאמריקנים נגד היפנים.
- ישראל שלא לקחה כמעט שבויים במלחמת המרדפים במחבלים שהסתננו מירדןאחרי מלחמת ששת הימים. שר הביטחון לשעבר שאול מופז היה אז סמל בגדוד 890 בפיקודו של יצחק מרדכי והוא זוכר היטב את תרבות הלחימה של הימים ההם. המלך חוסיין וצה"ל השמידו אז את הטרוריסטים והחדירות מגבול ירדן כמעט פסקו
לסיכום, אנחנו במלחמה! ככל שישראל תקדים להגדיר מצב זה לעצמה, כך היא תדע מהר יותר לשים סוף למצב הבלתי נסבל בו אנו שרויים בחודשים האחרונים. צה"ל ידע להתגבר על מצבים הרבה יותר קשים ומורכבים מהמצב הנוכחי. הוא ידע לתת את התשובה ההולמת גם כעת. על קברניטי המדינה לאפשר לו לעשות זאת ויפה שעה אחת קודם.
