בורסת הדמים העולמית מעולם לא הייתה ברורה, שקופה, ידועה ברבים ובוטה יותר מכעת. אולי הדברים מתבררים הודות לגלובליזציה, אולי הודות לאמצעי התקשורת שמגיעים לכל פינה, אולי בשל פעילותם הפורה של הארגונים השונים ותופעות חברתיות כאלו ואחרות.
תהא הסיבה לכך אשר תהא, בורסת הדמים העולמית עובדת במרץ, מעדכנת מדדים ושערים יציגים מדי יום ביומו, או ליתר דיוק משעה לשעה, כל עוד הדם ניגר, הסכין שלופה והכדורים שורקים.
בבורסת הדמים, בדומה ליתר בורסות העולם, יש שווים יותר ויש שווים פחות, יש תנועות ותנודות שבכוחן להפוך עולמות ויש כאלו שקריסתן לא תורגש כלל. יש דם ששווה יותר ודם ששווה פחות, אפילו בקרב אותן מדינות ואומות שחרטו את ערך השוויון בין בני האדם על דגלן ובמורשתן... עד שנחשפה תרמיתם וצביעותם.
בבורסת הדמים נסחר הדם האפריקני בזול. הרי כבר מזמן הפסקנו לספור את מספרם של ההרוגים והפצועים, בכפרים, בערים בסוואנות ובנהרות של אפריקה. תושביהן של מדינות מרכז אפריקה סובלים מנחת זרועם של שליטים רודניים ואכזריים, נטבחים על-רקע של נאמנויות שבטיות, טיהורים אתניים ודתיים, נרצחים ללא אבחנה תוך הטלת פחד ומורא על-ידי טרוריסטים, שודדים או סתם פושעים וסוחרים צמאי דמים.
זול לא פחות הוא דמם של הסורי, העירקי, היזידי ושכניהם שמדי יום נהרגים שם במאותיהם. חלקם אומנם אוחזי נשק, אולם חלק לא מבוטל מהנקטלים הם אזרחים, וביניהם זקנים, נשים וטף, שנקלעו לקרבות ולהפצצות מכל עבר המקפחות את חייהם ללא חשש וחמלה וללא הפרעה. את שפיכות הדמים הזו לא יימצא מי שיבלום. להפך, יש רק מצטרפים לחגיגת הדמים ויוזיל את מחיר הדמים.
זול הוא גם דמם של היהודים, שאליו כבר הורגלה משכבר הימים משפחת העמים, ובכללם האירופים והערבים. ערכו של מדד דם היהודים עלה אומנם מאז קמה לה מדינת ישראל על צבאה, השב"כ, המוסד ומשטרה. אך שלא נטעה: לאיש לא אכפת אם יהיה יהודי אחד או אלף פחות.
"הדם הפלשתיני" צבר לו כבר מדד מכובד, כשכל מחבל נחשב שהיד וקדוש, שמישראל את דמו יש לנקום ואותה הם מזדרזים לגנות, לסמן ולהחרים באמצעים שונים, כשהם נעזרים במכונת התעמולה והשקרים המשומנת בנפט, בסיועם של יפי הנפש, שבקרוב יתעוררו (אולי) לעולם המערבי שהופך במהירות לערבי.
"הדם הרוסי" מגרד את קטגוריית ה"ביוקר", כשכבר נשכחו המלחמה בקרים ונפילת המטוס הרוסי מעל סיני, שגבה לאחרונה את חייהם של 224 תיירים ואנשי צוות.
"הדם האמריקני" יקר קצת יותר, אך כמו כל דבר באמריקה, רק אם יבוא בכמויות ובאריזות גדולות, לא ייבלע בחדשות.
כעת יעיד השוק על מדד "הדם הצרפתי", שהפר את השלווה והרומנטיקה הפריזאיות, הפך את מחוזות העיר לשדה קרב של ממש בגיבוי בינלאומי ואף זכה לתגובה וגינוי של כמה מנהיגים ערבים, שלא השמיעו את בגנות רצח חפים מפשע, אפילו יהא זה דמם של בני עמם.
