ההמלצות היו חמות וקורצות. הן הבטיחו לנו קולינריה אוזבקית, גזעית ואותנטית, וגם כמובן מטבח משובח. הדברים אמורים ב"חנן מרגילן", מסעדת-פועלים קטנה וכשרה, הממוקמת בדרום תל אביב (רחוב מסילת ישרים 15. אז הלכנו לראות אם אכן זה נכון.
מצאנו מסעדה צנועה בהחלט, עם עיצוב מיושן הזקוק לשיפוץ. בטרם הוגש התפריט לשולחן, ידענו ראשי-פרקים על טיבו. הדברים אמורים במטבח שהוא, למעשה, מזיגה של קולינריה בוכרית, קווקזית וגרוזינית.
ריבה מנצחת
פתחנו בלגימה של מרק לגמן, שאמור היה להכיל מלבד אטריות גם בשר. אלא שזה נעדר מקירבו וטעם המרק היה של אבקה. הסמבוסה, שהחרתה והחזיקה אחריו, לא הצילה את המצב. המאפה שמולא בטעם בשרי, התקשה עד מאוד להעפיל לגבהים. לעומת זאת הפלוב היה די טעים, שהוא בסך-הכל הרכב של אורז עגול עם בשר וגזר.
חרף אכזבתנו, העזנו בכל זאת לקחת קינוח: ריבת-חבושים וריבת-תאנים. המנצחת הייתה ריבת-חבושים. טעמה היה כצפיחית בדבש. נותר רק קפה שהזמנו בסוף. ביקשנו טורקי, אך קיבלנו שחור.
יש פוטנציאל
החשבון עבור שנינו הסתכם ב-125 שקל, והוספנו עליו תשר של 20 שקלים למלצרית שהייתה אדישה וקשוחה. את "חנן מרגילן" זיכינו בקושי ב-6 מתוך 10 הנקודות של הסולם הקולינרי שלנו.
לסיום ראויה הערת-אזהרה: ל"חנן מרגילן" יש למרות הכל פוטנציאל. עם מעט יותר השקעה - הן בבישול והן במקום עצמו - היא עשויה לזנק לגבהים. אחרי שבע שנות-כינונה - זה בהחלט מה שאנו מצפים ממנה עכשיו.