מבקרי המדינה האחרונים חרגו מתפקידם, בכך שהפכו מרשות מבקרת לרשות מפרסמת, רשות קונסת, ועל הדרך גם עושים ביקורת. הגדרת תפקיד המבקר כפי שמופיע בוויקיפדיה הינה כלהלן:
בישראל,
מבקר המדינה מבקר את משק הכספים של מדינת ישראל, את חוקיות אופן השימוש במשק הכספים, ההכנסות וההוצאות ואופן החזקת הרכוש הציבורי. כמו-כן, המבקר בוחן את מידת החיסכון והיעילות שבה נוהגת הרשות המבצעת ואת טוהר המידות של אנשיה, אם לא מעלו בתפקידם או נטלו לכיסם מן הרכוש הציבורי המופקד בידם, ניהולם התקין של גופים אלו וכל עניין אחר שהמבקר רואה לנכון לבדוק ולבחון - הרשות נתונה בידו. מתוקף תפקידו, החל מ-1971, משמש המבקר גם כאומבודסמן - נציב תלונות הציבור.
יש הגורסים כי ראוי שמבקר המדינה יתמקד בביקורת מערכתית ואין זה ראוי שיעסוק במקרים ובאנשים פרטיים, אולם אין בחוק איסור על המבקר לערוך בדיקה פרטנית או לאזכר שמות של גורמים מעורבים ויש הגורסים שכך ראוי(1).
הגוף הנתון לפיקוחו של המבקר הוא הרשות המבצעת, הכוללת את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות וכל מפעל, מוסד, קרן ותאגיד המתוקצבים על-ידי המדינה, או שהממשלה שותפה באופן כלשהו בניהולם, או תומכת בהם במישרין או בעקיפין. כמו-כן, כל גוף, מוסד, קרן ותאגיד שהכנסת החליטה שהם נתונים לביקורת המדינה - המפלגות השונות, מגן דוד אדום וחברת החשמל.
למבקר אין סמכות לחייב את הגופים המבוקרים לפעול על-פי המלצותיו, אולם ההמלצות משפיעות על האופן שבו על המבוקר להפעיל את שיקול דעתו. הסביר השופט
עוזי פוגלמן: "אם הגוף המבוקר אינו מיישם את ההמלצות, רובץ עליו נטל לנמק את החלטתו בנימוקים בעלי משקל. התעלמות גורפת ובלתי מנומקת מהמלצות המבקר, לא תוכל להיחשב לסבירה. גם אי-מתן משקל מספק להמלצות המבקר עלול, בנסיבות מסוימות, לעלות כדי אי-סבירות"(2).
עם זאת, מתוקף תפקידו כמבקר ההוצאות של המפלגות הוא רשאי לקנוס מפלגות שלא פעלו כשורה. במדינה מתוקנת יש שלושה גופים שהם הרשות המחוקקת (כנסת) הרשות המבצעת (ממשלה) והרשות השופטת. המבקר הוא רשות עצמאית שלמעשה נותן את המשוב על פעילות הרשות המבצעת והמחוקקת. להבדיל ממערכת בקרה הפועלת תוך כדי תהליך, הבקורת נעשית בדיעבד, ותפקידה לבדוק האם פעילות הרשויות השונות נעשו על-פי חוק, ועל-פי ההחלטות שהתקבלו.
כנאמר לעיל למבקר אין סמכות לכפות את ביצוע המלצותיו, ורק בנושא מימון המפלגות יש לו סמכות לקנוס מפלגות שעברו על החוק. מפלגות ולא יחידים והנה הגיש המבקר את הדוח על הפריימריז במפלגות, ושפט כבר את
אורן חזן(שעשה עבירה אין ספק)את האחרים קנס בכל מיני סיבות. במקום לעסוק במפלגות עסק באנשים.
אם כבר להעמיד לדין, כי אז היה צריך קודם כל להעמיד לדין את
חיים כץ, שניצל רכבים ועל חשבון שעות עבודה של אנשי התעשיה האוירית, הסיע אותם לקלפיות. בנט שגייס הרבה מעבר למותר, והשתמש בכסף לא לצרכי פריימריז ועוד.
נכון זה מאוד סקסי לעשות זאת, אך זה חורג מגבול הטעם הטוב. יתר על כן הגיע הזמן כי ימנו מבקר על המבקר, שאינו מבוקר כלל, וכבר ראינו עבירות שנעשו במשרד המבקר, וחריגה מסמכות ללא שזה טופל כיאות.
מניסיוני האישי נתקלתי בדוח ביקורת ברשות מסוימת, שבה נדרש המבוקר להחזיר הוצאות כלשהן שקיבלן כחוק. מסתבר שהמבקר, או מי מטעמו שבדק את העניין לא היה בקי בהוראות חוזרי מנכ"ל משרד הפנים, ומשהערתי את תשומת לבו לכך, חזר מדרישתו התמוהה. ללמדך שעובדי המבקר הם אנשים כמוני וכמוך ואינם בקיאים בכל.
אז אנא המבקר חזור למסגרת החוק, טפל במה שצריך. הכנסת צריכה לתת את הדעת למינוי מבקר על משרד מבקר המדינה. כפי שמונה לאחרונה מבקר על הפרקליטות למגינת ליבם של פרקליטי המדינה.
