בדרומה של תל אביב-יפו קרוב לגבול בת ים, קיים רחוב ששמו לא ידוע לרבים בשם "פחד יצחק". בעבר, כך אומרים לי, היה שם הרחוב רחוב 203. אבל אני לא בטוח בכך ואין לי אסמכתאות לכך. זהו רחוב באורך כקילומטר שמשתרע ממערב למזרח. במערבו הוא מתחיל ברחוב קדם סמוך לחוף הים גבעת עלייה ומסתיים ברחוב יפת. גרים בו ערבים ויהודים. הבניינים בו בני קומה אחת עד ארבע קומות. רחוב שקט יחסית. לאורך צידו הצפוני של הרחוב, נמצאים כשבעה-שמונה בניינים או חלקות בעלי מספרים אי-זוגיים (15-1) ולאורך צידו הדרומי כ-חמישה-שישה בניינים או חלקות בעלי מספרים זוגיים (8-1). ברחוב שוכן בית-הספר התורני שילה ("פחד יצחק" מס' 8) ובית אבות גדול ("פחד יצחק" 6). משך את עיניי מבנה ישן גדול בעל אלמנטים אדריכליים אוריינטליים הממוקם ברחוב "פחד יצחק" 11 פינת רחוב "שם הגדולים". בירור קצר העלה, כי מדובר בביתו של מוחמד יאסין אפנדי, שנבנה במחצית שנות ה-40 של המאה שעברה. לאחר מלחמת העצמאות שימש המקום משכן לעולים ובהמשך נמסר למועצת הפועלים ושימש לשכת תעסוקה וכמועדון הסתדרותי שהפעיל גם ספרייה.

למה אין שלטי רחוב קריאים ב"פחד יצחק"?

סיירתי לפני מספר שבועות ברחוב "פחד יצחק". היה מאוד קשה לאתרו וגם כשמצאתי את הרחוב, לא הייתי בטוח שמדובר ברחוב "פחד יצחק". הסיבה לכך: אין כמעט שלטי רחוב ברחוב זה. שלט הרחוב בכניסה לרחוב "פחד יצחק" מכיוון רחוב יפת שהיא כניסה ראשית לרחוב, משום מה מחוק ולא ברור כלל ואילו בכניסה המערבית לרחוב "פחד יצחק", מכיוון רחוב קדם אין שלט רחוב כלל, אני לפחות לא מצאתי שלט כזה. מצאתי ברחוב על אחד הבניינים שלט ישן (של פעם) אבל מוסתר על-ידי עצים וכמעט לא נראה. זה נשמע הזוי ובלתי יאמן. למעשה ניתן לומר, כי אין כיום שלטי רחוב קריאים ברחוב "פחד יצחק", דבר שמקשה לאתרו. מר חולדאי, האם היית מוכן שגם הרחוב שבו עתה גר אי-שם בצפון תל אביב, יהיה ללא שילוט? תן הוראה לפקידך שיבדקו את הנושא.

מי היה הרב יצחק למפרונוטי?

הרחוב נקרא על שם הרב והרופא האיטלקי יצחק חזקיה למפרונטי (1679-1756). למפרונטי היה רב ורופא בפאדובה ובפרארה שבאיטליה ומחבר האנציקלופדיה ההלכתית הראשונה בעברית "פחד יצחק". מעיון מעמיק בארכיונים שונים אני למד, כי משפחתו של יצחק למפרונטי בן שמואל שהייתה משפחה עשירה וידועה, הגיעה לאיטליה מטורקיה בראשית המאה ה-17. יצחק למד לימודי תורה והשכלה כללית בסיסית ואחר-כך למד לימודי רפואה באוניברסיטה בפדובה. במקביל למד גם בישיבת פדובה. בהמשך למד אצל ראש רבני איטליה הרב יהודה בריאל. בשנת 1710 והוא בן 31 הוסמך כרב. בשנת 1743 מונה לראש ישיבת פאררה ולרבה הראשי של עיר זו. במסגרת הישיבה הוציא למפרונטי כתב עת פנימי בשם "ביכורי קציר" בה רוכזו מחקרים הלכתיים שכתבו טובי תלמידיו. גולת הכותרת של מפעל חייו היא כתיבת ועריכת האנציקלופדיה "פחד יצחק" שהייתה האנציקלופדיה העברית ההלכתית הראשונה המסודרת בסדר אלפביתי. הכרך הראשון של האנציקלופדיה נדפס על-ידי למפרונטי בשנת 1750 בוונציה. שלוש שנים לאחר-מכן, בשנת 1753, נדפס הכרך השני. שאר החלקים נדפסו לאחר מותו על-ידי בנו שלמה, תחילה בוונציה ולאחר-מכן בליברנו, שארית כתב היד הודפסה במאה ה-19 על-ידי חברת "מקיצי נרדמים" שהיא הוצאת ספרים עברית שנוסדה בפרוסיה המזרחית ב-1861 (יש הטוענים כי נוסדה ב-1862). האנציקלופדיה "פחד יצחק" אותה כתב וערך הרב יצחק למפרונטי, היא אנציקלופדיה יהודית רחבת היקף וכוללת ביאורים למושגים ומונחים בספרות התלמוד המדרש, הספרות הרבנית ועוד. באנציקלופדיה רוכז חומר רב שהיה מצוי עד אז בכתבי יד של שו"ת (שאלות ותשובות). למפרונוטי נפטר ב-1756 ונקבר באיטליה. מקום קברו המדויק לא ידוע. בשנת 1872 הניחה עיריית פרארה לוח זיכרון לכבודו על הבית שבו חי ופעל.

גם בירושלים רחוב על שמו של למפרונטי

לא רק בתל אביב-יפו, אלא גם בירושלים נקרא רחוב על שמו: רחוב יצחק למפרונטי. הרחוב הוא רחוב צדדי קטן, המחבר את רחוב יפו עם רחוב שדרות שז"ר וממוקם לא הרחק מהתחנה המרכזית החדשה בירושלים, מקביל לרחוב משה וולך.