בשבועות האחרונים, ולמעשה מאז שנבחר, מאכיל אותנו הנשיא רבלין מרורות, והרבה. החל מההצהרה האומללה "בני עמי בחרו בדרך הטרור" וכלה בהופעה האחרונה שלו בכנס של
עיתון הארץ והקרן לישראל החדשה בניו- ורק בתחילת השבוע. כאן הוא הופיע לצד סאיב עריקאת, מבכירי הרשות הפלשתינית. עריקאת העמיד, כתנאי להופעתו, את סילוק דגל ישראל מבמת הכינוס. דרש ונענה. איש לא מחה בפני המארגנים על היענותם השערורייתית לבקשתו של עריקאת, גם לא הנשיא. למרות שזה היה תפקידו באופן מובהק. הרי הוא לא הוזמן להופיע על במת הכינוס כאדם פרטי.
בכנס השתתפו פעילים מרכזיים של תנועת ה-BDS (רוג'ר ווטרס) הפועלים כידוע נגד עצם קיומה של מדינת ישראל. כמו-כן נכחו באולם ואף השתתפו בדיונים, פעילי "שוברים שתיקה", עמותה הפועלת על בסיס שיקרי לחלוטין, כאילו חיילי צה"ל וקציניו ירו במכוון אל עבר אוכלוסייה פלשתינית אזרחית, בעת מבצע צוק איתן. העמותה הזו מתנהלת למרבה הפליאה מ... רמאללה. כן. לא פחות. לשם מופנים כספי התרומות המיועדים לה. המדינות התורמות כספים לצורך מטרה נאצלת זו של הכפשת צה"ל הן: שוויץ, דנמרק, שבדיה והולנד. כולן מדינות "ידידותיות" היום לישראל, כפי שהתבטאה יולי נובק, מנכלי"ת הקרן הזו, השופעת על גדותיה ארס, שקרים ושנאה (הן כוללות כאמור את שבדיה שהתבטאה באופן אנטישמי מובהק בשבועות האחרונים...).
נשיא המדינה חצה כל גבול אפשרי במהלכיו האחרונים. החל בהתבטאותו האומללה לאחר הרצח בכפר דומה (וסירובו העיקש להתנצל עליה), המשך בהופעתו המביכה בבית הלבן שם הדליק נר חנוכה עם הסבר מביך עוד יותר על תפקידו של ה"שמש" בטקס (חיפשתי אסמכתות לפרשנות המוזרה של הנשיא לתפקיד השמש שהוא רק אמצעי להדלקת יתר הנרות. לא מצאתי כאלו. מסתבר שמדובר בהמצאה פרטית של הנשיא... מותר לו)
לאן פניו של נשיא המדינה? התנהגותו והתבטאויותיו יוצאות הדופן בעיצומה של מלחמת טרור קשה בה אנו מצויים, מדמה יותר ההשתוללות בחנות חרסינה ולא התנהגות של נשיא מדינה כישראל. היא בוודאי איננה מטרה ראויה כשלעצמה, אבל שיגור אותות למחנה המרכז - שמאל בנוסח "אני אחזיר אתכם לשלטון, אני אלכד את השמאל - מרכז, אני אדיח סופסוף את נתניהו מכסאו, אני אפעל בנאמנות על-פי חוקי הפ.ק. (פוליטיקלי קורקט- מיועד בעיקר כשדר לגורמים "ליברליים" בחו"ל), נראית כמטרה סבירה וראויה יותר לדרך המחמיאה בה רבלין בוחן את עצמו ולדרך בה הוא נוקט עכשיו.
יש לציין כי עתידו הפוליטי של השמאל מרכז, איננו נראה זוהר במיוחד. סקרים שנערכו באחרונה מציינם כי הליכוד בראשות נתניהו ימשיך לשלוט כנראה גם בקדנציה הבאה. אם רבלין סבור כי בדרכו הנוכחית הוא עשוי להפציע כתקווה הבלתי צפויה של השמאל, אולי יש בכך כדי להסביר את דהרת הפילים שלו בתוככי חנות החרסינה. אולי אפשר ואף רצוי להרוס אותה, ולהקים אחרת, חדשה, על חורבותיה?
אם אכן רבלין מתכנן באופן כזה את המשך פעילותו, למעשה בניגוד לרצונו הדמוקרטי של הציבור שבחר כפי שהוא בחר, יש לבדוק את הדרכים העומדות לרשות הרשות המחוקקת קרי הכנסת, לבצע שינויים בחקיקה לגבי המשך כהונתו כנשיא. אם ברצון החכי"ם החברים בקואליציה להימנע מנזק העלול להיגרם לישראל בעטיה של ביקורת מתמשכת ובלתי מרוסנת, דווקא מצדו של נשיא המדינה, עליהם לפעול לקיצור כהונתו.
מתווה הגז - הישורת האחרונה?
בימים הקרובים יחתום רה"מ נתניהו על הצו המעביר לו את הסמכויות לחתום על המתווה על-פי סעיף 52, ולעקוב בכך את הממונה על ההגבלים העסקיים. אולי בכך תיתם הסאגה המיותרת ששללה מישראל במשך זמן רב את היכולת ליהנות מהאוצר שנתגלה בימיה הכלכליים של המדינה. לא מדובר רק בכסף. זיהום האוויר הכבד שפוקד לעיתים את המדינה, והוא אורח קבוע בבתיהם של תושבי חיפה יגיע סופסוף לסיומו, כאשר גז זה יחליף את הפחם והמזוט המזהמים את האוויר.
אלא שהאופוזיציה עדין לא אמרה נואש. הרצוג כבר הודיע כי בדעתו לפנות לבג"ץ כדי לבלום את יישום המתווה האמור.
יש להניח כי בית המשפט לא ייתן לו את מבוקשו. אבל עצם השימוש באמצעי הפסול מעיד על הנוקטים בדרך זו. להכניס כל מקל אפשרי בגלגלים. אכן אופוזיציה למופת שהדאגה למדינה בראש מעייניה...