בתוך הטירוף הכללי, אובדן המוסר והדרך, מתפרסמת ידיעה נוספת המעידה כאלף עדים על החולי העמוק ממנו סובלות קבוצות מיעוט שונות בחברה הישראלית. על-פי הכותרת הראשית של
ישראל היום יצאה תחת ידיה של הלשכה לאתיקה של ההסתדרות הרפואית הנחייה על פיה יש לטפל בפצועים לפי חומרת פציעתם ולפיה בלבד!.
למי שטרם הבין, הרי שעל-פי ההנחיה הנ"ל בעת הגעה לזירת פיגוע למשל, על הצוות הרפואי לטפל תחילה במחבל (הרוצח בכוח או בפועל...) שנפצע קשה מאש כוחותינו ורק אחר כך לגשת ולטפל בקרבן היהודי - אישה, חייל, ילד או זקן - זה בתנאי שהיהודים פציעתם קלה מזו של המחבל.
אמנם, הנחיה זו איננה מקורית מאחר שלא מזמן הגדיל מנכ"ל מד"א לעשות ושיתף אותנו בהגיגיו המעוותים, התואמים את הנחיה הנ"ל. אלא שחולי במקום אחד איננו יכול להצדיק התפשטות החולי עד להפיכתו להנחיה מחייבת, מטעם גוף רשמי שככל הנראה אבד עליו הכלח.
החלטה כדליל היא לא רק שערורייתית ומקוממת מאין כמוה, כזו שאין בה צדק ואין בה מוסר. החלטה כזו מעידה יותר מכול על חולי עמוק המאופיין בקריסה ערכית ובאובדן דרך, על אובדן זהות ועל בלבול, על כשל ועל חוסר הבנה. לא אגזים אם אומר שבחולי של ממש מדובר, חולי נפשי.
יש בעולמנו טוב ויש רע, יש צודק ויש טועה, יש רוצח ויש נרצח, יש תוקף ויש קורבן, יש אמת ויש שקר. יש אח יהודי ויש אויב ערבי ! כל אלה נעלמים מעיניהם של חברי הלשכה הנ"ל מקרבה יצאה הנבלה הזו הממיטה קלון וכלימה על החברים בה, על ראשיה ועל כל הקשורים עמה.
דומה כי השיגעון הזה לפיו רוצח ערבי ניאו נאצי עם כדור בחזהו יטופל לפני נער יהודי שותת דם כשסכין נעוצה בזרועו, לאחר שערבי הוא זה שנעץ הסכין בזרוע הנער היהודי, הוא נחלת מחנה מסוים בחברה הישראלית, מחנה "נאור" ו"מתקדם" המצמיח מתוכו שנאה עצמית, שנאה ליהודים באשר הם, הפקרת אחים והזדהות עם אויבים.
מעניין היה להיווכח מה הייתה פוסקת הלשכה הנ"ל במצב הדמיוני הבא:
יגאל עמיר שוכב שותת דם ובמצב אנוש (לאחר שירה במנוח) ולצידו מאבטח שב"כ פצוע בינוני או אפילו רבין ז"ל פצוע בינוני.
כבר בשיעורי מבוא לפסיכולוגיה לומדים שיש בכל אדם רצון עז להשתייך לקבוצה. הרצון הזה הוא עז ועולה כדי צורך ממש. אצל אדם בריא בנפשו הרצון הזה מחבר את האדם למשפחתו, לאחיו, לשכניו ולבני עמו. אצל אדם חולה בנפשו הרצון הזה מביא את האדם להתחבר אל שונאי עמו אחיו ומשפחתו ולהזדהות עמם.
בהיות חברי הלשכה הנ"ל נושאים בתפקיד המשליך על הטיפול הרפואי המוענק לאזרחי המדינה, יש להדיחם לאלתר ולמנות תחתם אנשים בריאים בנפשם, אנשים אוהבי עמם.
