בסדרת מאמרים (אשראי לא דוחפים, למי מלווים כסף, מאגר דירוג אשראי, משכנתה מהפנסיה) שפורסמו באתר ניוז 1 הצבעתי על הכיוונים הלא נכונים אליהם שואפת ועדת שטרום וכן מהם הפתרונות הרצויים.
אשר יגורנו בא. ועדת שטרום שאף אחד מחבריה לא עסק מעודו במתן אשראי התמידה ליפול לכל מהמורה בדרכה. בצד התיאוריה קימת הפרקטיקה. וכמו שבוועדת סל התרופות לא ייתכן שלא תהיה נוכחות בולטת לאנשי רפואה לא הגיוני שלא יהיו שותפים אנשים מנוסים בתחום.
ספינת הדגל של החלטותיה היא חברות כרטיסי האשראי. הוועדה עצמה מודעת לכך שחברות אלה מעניקות אשראי שנפחו הוא כ-8% בלבד מהאשראי במשק. בנוסף לכך הן נשענות על מסגרות אשראי שוטף שהבנקים מתחייבים אליהן בגין בעלי מחזיקי כרטיסי האשראי. מסגרות אלה המסתכמות בעשרות מיליארדי שקלים נתנו על סמך הכרות אינטימית של הבנק יוזם הנפקת הכרטיס עם הלקוח. הוועדה בתמימותה מניחה שחברות כרטיסי האשראי יצליחו להתבסס כשחקן משמעותי בשוק זה. הדבר לא יקרה מאחר שאשראי הוא מוצר מוזר שהמוכר נותן אותו ללקוח ומקווה שביום מן הימים הוא יקבלו חזרה, בשונה מכל עסקת מכירה אחרת, לשם כך עליו להכיר את הלקוח ולא באמצעות מפגש אלקטרוני. העלות ללקוחות אך תגדל. חברות כרטיסי האשראי מקבלות את המימון מהבעלים, מהבנקים, אך כשיוחלפו הבעלים האשראי שיקבלו יהיה יקר יותר. הריבית שגובות חברות כרטיסי האשראי בעולם הרחב היא מהגבוהות ביותר במדינותיהן. גם יכולת הצמיחה שלהן לא יכולה להיות מהירה, הגדלת אשראי אחראית אינה נעשית במכפלות, כך שאם הן כן יצליחו הרי שהדבר יקרה בעוד עשר שנים.
ירידת ערך הנכס
המלצות הוועדה מצטינות בחוסר הבנה תמוה. אולי התפתו לחשוב שהשם חברות כרטיסי אשראי מעיד על כך שהן התשובה לדואופול הבנקאי.
הוועדה ממליצה על אפשרות שעבוד שני על נכסים כאשר בעל השעבוד הראשון לא יוכל להתנגד. המלצה זו לא תבוצע מאחר שבעל השעבוד הראשון יכול להיות בניגוד אינטרסים מול בעל השעבוד השני. נדמיין מצב בו בעל השעבוד הראשון רוצה להפרע מהביטחון אך בעל השעבוד השני מתנגד מאחר שהתמורה לא תספיק. במצב בו ערך הנכס ירד בינתיים, וידרוש להמתין, עורכי הדין יחגגו.
במאמר "משכנתה מהפנסיה" הצעתי שחוסכים יוכלו ללוות כנגד משכון דירתם. הוועדה מציעה שחשבון הפנסיה יהיה מעין חשבון עובר ולא שב כך שהחוסך יוכל לפגוע ביכולתו להתקיים לעת זקנה. לא מספיק שדוח העוני מזעזע כפי שהוא, הוועדה דואגת להגדיל את מעגל העוני העתידי. הם יפלו כנטל על החברה.
בטווח הפקדונות המוצע לא מתיחס לכך שיש לו מחיר והוא יפגע כמובן בתשואת החסכונות. הצורך בו בישראל הוא לא הכרחי.
אין מנוס ממהלך אחר בו תפעל המדינה להקים בנק שלישי גדול, על תשתית בנק הדואר למשל, ועד שהמהלך יבשיל בעוד חמש עד עשר שנים תוקם ועדה שתפקח על מחירי הבנקים הן בתחום העמלות והן מרווחי האשראי. כשיש דואופול פיקוח על מחיריו הכרחי בדיוק כפי שהוא הכרחי בנושא הגז. עם כל הקונוטציות הלא אלגנטיות הכרוכות בכך.
גילוי נאות: כשהוקמה הוועדה פניתי אליה ובקשתי להופיע בפניה. עד היום לא קבלתי כל תגובה.
