א. חיל הים הרוסי מתחזק
חילות הים המערביים נדהמו באחרונה לנוכח ביצועי חיל הים הרוסי. כך קובע המודיעין הימי האמריקני בדוח בלתי-מסווג ראשון על העוצמה הימית הרוסית מאז תום המלחמה הקרה, לפני יותר מעשרים שנה.
בין השאר, באוקטובר ירו ספינות רוסיות, ששייטו בים הכספי, טילי שיוט אל מטרות בסוריה. החודש ירו צוללות דיזל רוסיות, ששייטו בים התיכון, טילי שיוט למטרות בסוריה.
הכוח הימי הרוסי נוכח בכל הזירות ולא רק באירופה, ועובר שדרוג, כשהוא במרכז מאמץ רוסי בעשור האחרון לשפר את יכולתה הצבאית, קובע הדוח. רוסיה מגדירה את עצמה כמעצמה עולמית, ומקנה חשיבות לפיתוח חיל הים שלה, שעובר שינוי מהותי. החיל קולט שיפורים טכנולוגיים ומדעיים, ורוסיה משקיעה עתה בבניית ספינות חדשות. היא בונה צוללות רב-משימתיות וספינות שטח מוגנות נגד מטוסים, נגד ספינות ונגד צוללות - בניגוד למסורת הימית הסובייטית, שהסתמכה על ספינות ייעודיות.
חיל הים הרוסי בונה כוח, שיוכל לפעול בכל מקום על הגלובוס. כיום יש לו 56 צוללות, 31 כלי-שטח עיקריים ו-99 כלי-שטח משניים. לקראת המאה ה-21 הוא אינו עומד לגדול משמעותית. תוכניותיו לבניית כלי-שיט נועדו לשדרג את הכלים הקיימים, למרות העיכובים בביצוען. מצבה הקשה של הכלכלה הרוסית, בין השאר, בגלל ירידת מחירי הנפט, מעכבת ביצוע של כמה מהתוכניות השאפתניות הללו. בינתיים, קובע המודיעין הימי האמריקני, מעורב חיל הים הרוסי בכמה תוכניות לפיתוח אמצעי לחימה מתקדמים, כמו תותחי אנרגיה.
בסיכומו של דבר, מציינים האמריקנים, נמצא חיל הים הרוסי במהלך של חידוש.
ב. האו"ם נגד נשק אוטונומי
האו"ם רוצה להוביל את המאבק העולמי נגד פיתוח נשק אוטונומי - רובוטים קטלניים - עוד בטרם יתמלא הארסנל העולמי במפלצות הללו. הוא פועל כעת ברוסיה, בארצות-הברית ובמדינות אחרות נגד המגמה לפתח יכולת רובוטית אוטונומית לשדה הקרב, המבוססת על קדמה בתחום המחשוב ובלוחמת רשת.
בוב וורק, סגן-שר ההגנה האמריקני, אמר לפני כשבוע בתדרוך לבכירי תעשיית הביטחון האמריקנית, שהגנה והתרעה צריכות להסתמך על מערכות אוטונומיות, ש"לומדות" בזמן אמיתי ומגיבות במהירות.
כריסטוף היינס - שליח מיוחד של מזכיר האו"ם ופרופ' למשפט באוניברסיטת פרטוריה בדרום אפריקה - אמר בראיון לעיתון הבריטי גארדיאן, שיש למנוע את המשך הפיתוח של מערכות לחימה אוטונומיות, כדי לשמור את השֵד בתוך הבקבוק, כיוון שנתקשה להחזירו אליו.
האו"ם מציע אמנה למניעת פיתוח מערכות כאלו כאשר ארצות-הברית מסתפקת בהגבלות על פיתוחן. לרוסים יש מדיניות דומה למדיניות האמריקנית, ובינתיים התארגנו כמה קבוצות של פעילי שלום לחזית עולמית נגד פיתוח נשק אוטונומי.
ג. על חודו של מותב
הרבה שנים טוענים חוקרי משפט וחברה, כי החלטות השופטים נקבעות מראש בקביעת המוּתב - כלומר, הרכב השופטים, היושבים בדין. למשל, הרשעת רומן זדורוב בבית המשפט העליון ברוב של 2:1, כנראה, הייתה נראית אחרת לחלוטין לו ישב מותב אחר בדין.
וזה אומר הרבה על הביקורת השיפוטית, שכה רבים סומכים עליה.
נראה לי, שההכרעה בעניין זדורוב לא סיימה את הפרשה.
ד. נתעב
ריבוי ההודעות לעיתונות של השב"כ וחזית הלשעברים, שמצדיקה בעת האחרונה בלי ניד עפעף את השב"כ בכל אשר יפנה, מול כל מיקרופון ובעדשת כל מצלמה מלמד, כי הארגון חש עצמו במצוקה, ומרבה מאוד לפעול בזירת יחסי הציבור, כדי להצדיק את עצמו, ולסלק כל נימת ביקורת נגדו.
ויכוח מוזר מתנהל כעת, לצערי, רק בשוליים לגבי שיטות החקירה של השב"כ. מצד אחד עומדים השב"כ והממסד, שמצדיקים, בסיוע בית המשפט והייעוץ המשפטי, את מהלכי הארגון בחקירת פרשת ההצתה בכפר דומא. מצד שני עומדים קומץ הנחקרים וכמה פעילי זכויות אדם, וטוענים, שהופעלו על הנחקרים שיטות בלתי-מקובלות, המותרות רק במקרה של "פצצה מתקתקת". את האמת לא נדע לעולם, כי לשני הצדדים יש סיבות טובות ומניעים חזקים לשקר ולסלף.
עינויים הינם דבר נתעב - ואין נפקא מיניה על מי הופעלו. אני חושד, שהודאה בעינויים הנה תרמית. כל אדם יגיד ויחתום על כל דבר, כולל ששבר את לוחות הברית ובאותה ההזדמנות גם רצח את ארלוזורוב, תחת "לחץ פיסי". ובינתיים, מחייך הפושע האמיתי כשהוא מתהלך חופשי.
קחו, למשל, את פרשת עיזאת נפסו - בלחץ של עינויים הודה הקצין הצ'רקסי במעשים, שכנראה לא עשה מעולם, ונשלח למאסר שבע שנים על בגידה. המדינה שילמה לו מיליוני שקלים דמי לא-יחרץ, כדי שיסתיר את בושתה. וליתר הבהרה - מקרה
עמוס ברנס, שעונה על-ידי קציני משטרה (שלא שילמו כלל על תעלוליהם!), והודה ברצח החיילת רחל הלר. לאחר סאגה משפטית ארוכה מדי, שרובה התנהל כשהיה אסיר, וקיצרה את ימיו, זוכה ברנס, ופוצה כספית על התעללות חוקריו ועל מאסר-השווא שלו. משמע, רוצחה של הלר (שכמעט כל בני התקופה ידעו לכאורה את זהותו) עדיין מתהלך בינינו מבלי שהובא לדין.
ולעניין הזה חשוב לזכור, שכנראה, טרם נולד השופט הישראלי, שיגיד בכנות ובאומץ לחוקרי שב"כ, שיקרתם לגבי שיטות החקירה, ואין דין פושעים יהודיים לכאורה כדין מחבלים, שהנם "פצצה מתקתקת".
ה. זוכר נשכחות
סרטון החתונה, שהכה את הרשת, מזכיר לי נשכחות: סרטים, שביימו גורמים מעוניינים, כדי להבאיש את ריחם של מתנגדי הממשלה ולהכפישם.
עקרונית, דלגיטימציה הינה שלב ידוע לקראת רצח אופי, המוביל לפעמים לחיסול ממש. ואיני חושד בכשרים ח"ו.