בעקבות שני הפרקים הראשונים, צצו לי מהדיסק הביולוגי הקשוח עוד שתי פרשיות גזענות שהעסיקו אותי בשלב מסוים בחיים. המעניין הוא שגם הפרשיות שצצו עסקו בגזענות בין אחים, בין יהודים לעצמם, באותה המשפחה ולא מחוצה לה. המסקנה שהיגעתי אליה היא אותה המסקנה שצויינה בפרקים שקדמו: הגזען חייב להרגיש עליון אפילו על אחיו; הוא חייב לתת ביטוי לסטייה שלו והקרוב אליו הוא זה שייפגע ראשון.
בפרק ב' האחרון חזרתי לתקופת קום המדינה, שפטרונה היה בן-גוריון לטוב ולרע. בפתח הדברים ציינתי כי "אין ספק שנוצרה בתקופת ב"ג ובתוך המעטפת השלטונית שלו גזענות מהזן הזול והמתועב ביותר, שעד עכשיו צצים מתוכה שורשים ממאירים. כן זה היה בזמנו, ולא במקרה נוצרה האווירה לפשע המאורגן בפרשת ילדי תימן".
היום כאשר העפתי מבט חטוף בשני הפרקים הקודמים, נזכרתי כי לפני כ-14 שנה נקלעתי לאותו נושא ולאותו עניין ודנתי בגזענות, אבל בגזענות שבתוך ביתי שלי, ואני מדבר על ביתי בחלב-סוריה, שם נולדתי וגדלתי ובסוף שנת 80. בגיל 19 ברחתי עם כל משפחתי מחלב ארצה.
ומעשה שהיה כך היה. בגליון
ידיעות אחרונות (7 ימים) 1.11.2002, קראתי מאמר אודות תופעה גזענית בתוך העדה האתיופית. כותרת המאמר התנוססה מעל תמונת השער של המגזין: "הכושים של האתיופים". המאמר חשף לראשונה את אחד הסודות הכאובים של העלייה האתיופית, וגולל את סיפור העבדים של יהודי אתיופיה. במטוסים האחרונים של מבצע שלמה, הועלו ארצה אלפים מהעבדים האלה שבאתיופיה קראו להם "בריה" (עבדים). הם היו בני שבטים מגבול סודן שהופרדו ממשפחותיהם, גויירו וחיו כיהודים לכל דבר, אך תפקידם היה לשרת את אדוניהם היהודים שאימצו אותם, וההפרדה בינם לבין משפחות המאמצים נשמרה במשך דורות. גם היום בארץ, הגזענות הפנימית הזו נמשכת. קיימת עדות לתופעה של חיילים ממוצא אתיופי שמסרבים לקבל את מרותו של מפקד אתיופי מבני הבריה, ואף היום המשפחות האתיופיות הנאורות מסתייגות בתוקף מנישואים מעורבים עם "בריה".
המאמר ב-7 ימים הזכיר לי תמונות קשות ועגומות שהיה להן קשר עם "גזענות-אחים" אשר הייתי עד לה במקום הולדתי בחלב, ואף אני כילד הייתי שותף, בלי ידיעתי, לפשע נתעב זה. זיכרון מר זה החזיר אותי באחת אל מחוזות ילדותי - חלב שבסוריה.
שלחתי עקב זאת תגובה בפקס לגליון 7 ימים של ידיעות אחרונות, ולתדהמתי התגובה שלי הופיעה בגליון כתגובה מרכזית, עם העתק מודגש של משפטים נבחרים מתוכה באמצע העמוד של "תגובות קוראים". צילומים אותנטים לתגובה כפי שהופיעה במגזין מצורפים כאן.