בימים אלה שאינתיפדת היחידים מתגברת והנשק הכמעט היחידי באינתיפאדה זו, הינם הסכינים הננעצים בגופם של הקורבנות החפים מפשע, הרי עולה ובוקעת השאלה, מה מקום בוחרים מפגעים ומפגעות אלה - הפועלים, דרך כלל, על דעת עצמם בלבד - לעשות שימוש, כמעט בלעדי, אך ורק בסכינים וכמעט שלא בכלי נשק, דוגמת רובים ואקדחים. הטרדתי עצמי, לא פעם, בשאלה זו ולא עלו לי דברים יפה, עד שקראתי אתמול שהמפגע שנעץ סכין בגופה של האחות, דפנה מאיר ז"ל מאריאל, לא יכול היה להוציא סכין זה שנעץ בגופה מגופה ובזכות זאת ניצלו ששת הילדים הקטינים ששהו בבית, אותה עת.
יסלחו לי חבריי היקרים, ממחנה השמאל, אולם איני מוכן להעביר על מידותיי ולייחס המונח הכללי והבלתי מחייב - "מחבל" וגם/או "מחבלת", למי הבאים -
מראש ובכוונת מכוון - כשסכין טמון להם בכליהם, מתוך מטרה להרוג יציר אנוש, בסכינאות לשמה. פשוט לרצוח אדם בדם קר ואפילו לא בדרך של ריחוק על-ידי ירי, המבדיל בין היורה לבין מי שירו כלפיו וגם/או כלפיה, אלא בדרך אכזרית, חייתית ובהמית, בכל חוסר הכבוד הראוי, של נעיצת סכין בגופו של הקורבן, לא פעם אחת, אלא פעמים הרבה, כדי להביא למותו של קורבן זה, בסכינאות גרידא.
מי שבוחר לרצוח אדם, בדם קר, בסכין, אינו "טרוריסט" ואינו "מחבל". מדובר בחיית אדם של ממש. בכל הכבוד הראוי, סבור אני, כי תעמולת הנגד שלנו אינה עושה שימוש ראוי, בחידודם של דברים, בכך שהיא מבליטה דרך הרצח שבהם נוקטים אנשי
"אינתיפדת היחידים". מובטחני, כי אם מי מתושבי שוודיה יבין, אל נכון ואל וודאי, כי עניין לנו ברוצחים וברוצחות שאינם חומלים על תינוקות בני יומם ועל מבוגרים, כאחת ומוכנים לקפד פתיל חייהם, באמצעות סכין, לא תהיה הזדהות כה רבה - בשוודיה - עם דבריה של שרת החוץ השוודית, הסבורה שאנחנו
"קוטלים מחבלים פלשתינים בדם קר". אם יוסבר לציבור השוודי - כמו-גם לשאר הציבור בעולם - באמצעות כלי המדיה הכתובה והמשודרת, כאחת, שרוב מעשי הרצח וההרג מבוצעים בידי סכינאים וסכינאיות, דומה עלינו, כי האהדה ל"מחבלים" ול"מחבלות" אלה, יפחת.
כפי שנכתב, לא פעם ולא פעמיים, תמונה אחת שווה אלף מלים. אם לא נהיה כל כך יפי נפש ונשחרר לפרסום תמונות מזוויעות - בהסכמת משפחות הקורבנות, של הנרצחים והנרצחות בדם קר - כדי שיבין העולם "הנאור", מה משמעות רציחתם של אנשים, בדם קר, באמצעות סכינים, נראה לי שהאהדה לסכינאים וסכינאיות אלה, תפחת, בצורה משמעותית, אם לא, כמעט כליל. דומה עלינו, כי כל מילה נוספת מיותרת.
