לאחר שסקרנו ברשימתנו הקודמת, יום אתמול (
מחלקה ראשונה - 19.1.2016) מצב הדברים הנוכחי, הקיים בעסקות טיעון -
בהקשר ובהדבק דברים לעסקת הטיעון שנחתמה בין אהוד אולמרט לפרקליטות, בגינה ובגדרה הוגש נגדו כתב-אישום מתוקן לבית משפט השלום, בירושלים - תוך הדגשת העובדה שהעסקות הטיעון אינן מחייבות השופטים, היכולים שלא לכבדם, הרי עתה לא נותר לנו, אלא לבחון, מדוע ובשל מה מעודדים, הפרקליטות ומערכת בתי המשפט,
בהסכמה שבשתיקה, קיומן וריבוין של עסקות טיעון אלה, תחת לקיים הליכי הוכחות סדורים בתיקים התלויים ועומדים, בבתי-המשפט השונים, ברחבי הארץ, עד תום הליכים משפטיים אלה.
סיבת הסיבות לקיומן של עסקות טיעון, הינה העובדה, כי מערכת בתי-המשפט בישראל, אינה יכולה לעמוד בעומס של קיום הליכים משפטיים, סדורים ומסודרים, עד תומם, קרי, עד מתן פסק-דין, לאחר שמיעת מלוא ההוכחות בתיקים אלה, העדת עדים ומתן פסק-דין, בסופו של הליך זה. הדברים נכונים, בעוצמה רבה יותר, בכל הקשור לתיקים פליליים מורכבים וסבוכים, שבהם יש צורך לשמוע - לעיתים - עשרות עדים ודיון משפטי, עד תומו, בתיקים פליליים אלה, עלול לארוך ולהתמשך, משך שנים רבות. יש לזכור גם, כי לנאשם ולתביעה, בהליך פלילי, כמו-גם לנתבע ולתובע, בהליך אזרחי ובהליכים מקבילים אחרים, דוגמת הליכים בבתי-הדין האזוריים לעבודה, שמורה זכות הערעור.
במצב דברים זה, לאחר שהתקיים הליך ארוך, מתיש וסבוך של הוכחות, בערכאה הראשונה -
בין אם מדובר בבית משפט השלום, בין אם מדובר בבית-הדין האזורי לעבודה ובין אם מדובר בבית משפט המחוזי - הרי לנאשם ולתביעה בהליך פלילי, כמו-גם לנתבע ולתובע בהליך אזרחי ובהליכים המתקיימים, בבתי-הדין האזוריים לעבודה, שמורה עדיין זכות הערעור, לערכאת הערעור. זאת ועוד. בבתי-הדין לעבודה, ניתן גם במקרים מיוחדים לאחר שמוצתה זכות הערעור, לבית-הדין הארצי לעבודה, להגיש עתירה לבג"ץ, בגין פסיקתו של בית-הדין הארצי לעבודה.
אם עד כה, התייחסנו
אך ורק לתיקים פליליים, סבוכים ומורכבים - ששמיעתם מצריכה שעות רבות של דיונים וכוח אדם, כמו-גם מצבת שופטים נרחבת, הרי יש לתת הדעת לכך, כי סחבת ולחץ שמיעתם של תיקים, יכול להיגרם גם, בגין עומס של הגשת תיקים פליליים,
שאינם תיקים פליליים, סבוכים ומורכבים, בהכרח, דוגמת הגשת מספר רב של כתבי אישום נגד נאשמים, לבתי-המשפט לתעבורה, בגין עבירות תעבורה שונות. בשל העובדה שסדר הדין החל בבתי-משפט לתעבורה - שהינם במעמד של בתי-משפט שלום - הינו סדר דין פלילי, הנוהג בדיוק כפי שהינו נוהג, לשם דוגמה, במשפטים פליליים "כבדים", דוגמת תיקי רצח, אונס ועוד, הרי קיימת חובה לקיים הדיונים המשפטיים, בענייני תעבורה, בנוכחות הנאשמים, למעט במקרים חריגים ומיוחדים.
מי שהוגש נגדו כתב-אישום, לבית משפט השלום, בשבתו כבית משפט לתעבורה, זכאי
ככל נאשם אחר בפלילים לכפור באשמה ובמצב דברים זה, עובר הדיון בעניינו, לשלב הוכחות. מי שביקר בבית משפט לתעבורה, בתל אביב-יפו, במשכנו, ברחוב שוקן בתל אביב, לא יכול היה שלא לראות התור האינסופי של נאשמים שזומנו להקראת כתבי-אישום, בגין עבירות תעבורה, שהוגשו נגדם.
דרך כלל מאיצה ו"ממליצה", מערכת התביעה המשטרתית, בשפה רפה ובאופן בלתי רשמי, לנאשמים שכאלה, להודות בעבירות המיוחסות להם, בכתבי-אישום אלה, תוך שמובטח להם, באופן בלתי מחייב, כי אם יחסכו זמן למערכת ויודו באשמה, הרי ייגזר עליהם עונש קל יותר. הדברים אינם באים לידי ביטוי, בצורה רשמית, אבל כל בר-בי-רב דחד יומא, שבא, נכנס ויוצא בין כתלי בתי-המשפט לתעבורה יודע, כי אם "יסגור עניין" עם התובע וגם/או התובעת המשטרתית, לפני הדיון בעניינו ויודה בעובדות כתב-האישום, "כדי לחסוך מזמנו של בית המשפט", יקבל עונש מופחת, בהרבה, בהשוואה לחברו שיבחר לכפור באשמה, לנהל דיון הוכחות, אשר בסופו יימצא הוא אשם בדין, בשלב של גזר הדין.
מפרסומים שונים, בכל התקשורת מתברר, כי מערכת האכיפה המשטרתית שוקלת לבטל כ-90 אלף דוחות חניה שנרשמו לנהגים, בידי שוטרים, בגין ביצוע עבירות תעבורה, לכאורה, בעקבות התקנת מצלמות האכיפה המשטרתיות,
כל זאת בשל העובדה שמערכת בתי-המשפט לתעבורה ושופטי ושופטות התעבורה, קורסים תחת נטל עבודה ואינם יכולים לעמוד ולקיים הליכים משפטיים תקינים, בעניינים המובאים בפניהם, בשל גל כתבי-האישום הרב המוגשים אליהם. הנהלת בתי-המשפט, מסרה תגובה - בעניין זה - לחדשות הטלוויזיה, בערוץ 10, מהם עולה ומשתמעת הודאה, בעקיפין, בחוסר האונים של מערכת בתי-המשפט לתעבורה, להתמודד אל מול גל כתבי-האישום המוגשים לבתי-המשפט לתעבורה, מחוסר זמן ומחוסר מצבת שופטים ושופטות נדרשת.
מפרסום שפרסם כתב הטלוויזיה של חדשות 2,
משה נסטלבאום, לפני זמן מה, התברר כי למרות הסכנה הטמונה בנהיגה בשכרות, שוטרי התנועה בירושלים נאלצים לברור בקפדנות את רישום הדוחות לנהגים שיכורים, דווקא בגלל כמות השופטים הנמוכה. מפרסום זה עולה עוד, כי בפועל נרשמים דוחות רק במקרים קיצוניים, כשנמצאת במדידה כמות גבוהה במיוחד של אלכוהול. כמו-כן מתברר, כי גם בעבירות חמורות של מהירות מופרזת, אין נרשמים דוחות, כאשר - בנוסף - אין השוטרים רושמים דוחות באמצעות מכמונות ניידות, אלא רק דוחות ממצלמות בצמתים ובכבישים.
מהנתונים שנתפרסמו, בידי כתב טלוויזיה זה עולה, כי ההפחתה במתן הקנסות מתרחשת בגלל מצוקת שופטי התעבורה. בפועל קיימת, בבית משפט השלום לתעבורה, בירושלים, מצב כוח אדם של רק שניים וחצי שופטים העוסקים בתיקי תעבורה, במקום מצבת כוח אדם נדרשת של ארבעה או חמישה שופטים שכאלה. עוד מתברר, כי מכסות שנקבעו להקראת כתבי אישום התמלאו, וניתנה הוראה לדחות ככל הניתן את ההקראה. בפועל, המצב הגיע לכדי כך שנהגים מקבלים זימון לשנת 2017 וממשיכים לנהוג.
דוברות מערכת בתי-המשפט, מסרה, בתגובה לפרסום זה, כי "בעקבות הגידול בפעילות המצלמות האלקטרוניות, לעומת היקף הדוחות בשנים האחרונות, נוצר עומס רב על ביהמ"ש לתעבורה באופן שדורש היערכות מחדש של בתי המשפט להתמודד עם מספרם הרב של התיקים. מערכת בתי המשפט אינה מנחה את המשטרה בעניין סדרי העבודה והיקף הדוחות הניתנים". מאגף התנועה במשטרה נמסר בתגובה לפרסום דנא, כי: "נוכח החשיבות של צמצום הנפגעים מתאונות הדרכים, המשטרה אינה מאפשרת פגיעה באכיפה איכותית וממשיכה לאכוף באופן שוטף עבירות מסכנות חיים".
תארו לעצמכם, שבאופן עקבי ושוטף, יחליטו כלל הנאשמים והנאשמות בעבירות תנועה, בכתבי-אישום המוגשים נגדם, חדשים לבקרים, לבתי-משפט השלום לתעבורה, ברחבי הארץ,
לכפור באופן שיטתי ושוטף בכלל כתבי-אישום אלה, משך תקופה של חודש ימים בלבד. במצב דברים אפשרי ומוצע שכזה, תיאלץ מערכת בתי-המשפט לתעבורה, לקבוע אלפי - אם לא מאות אלפי כתבי-אישום לדיונים לשלב ההוכחות, כאשר כתוצאה מכך, תקרוס מערכת בתי-משפט השלום לתעבורה, כאשר גם כיום
כשחלק ניכר מהנאשמים בעבירות תעבורה מודים בעבירות תנועה, שבמצב דברים ראוי וסביר, יכול והיו הם יוצאים זכאים, בגינן, לו היה מתקיים הליך סדור ומסודר של קיום הוכחות, בכתבי-אישום אלה, נמנעת ההתרחשות של קריסת מערכת בתי-המשפט, לתעבורה, על אתר, אך ורק בשל העובדה שנאשמים ונאשמות מודים בעבירות תנועה, המיוחסות להם, אשר אותן לא ביצעו הם, כלל וכלל, אך ורק כדי לחסוך בזמן ולא להיגרר, פעם אחר פעם, לדיונים משפטיים, בבתי-משפט השלום, לתעבורה.
הדעת אינה סובלת מצב דברים בלתי ראוי, בכל הכבוד הראוי, שכזה, שעה שאנשים מודים בעבירות שלא ביצעו הם ושבמצב דברים ראוי, סביר ותקין, היה להם סיכוי סביר, לצאת זכאים בדינם, לו הייתה המערכת מוכנה - בנפש חפצה - לשמוע דבריהם ולאפשר להם הליך שמיעת ראיות תקין, כפי שמעניק להם
אך ורק על פני הנייר ספר החוקים. מדינה המונעת, בפועל ולמעשה, מנאשמים מיצוי זכויותיהם על-פי דין -
גם אם הדברים אינם נאמרים, במפורש ובקול רם, אלא בלחישה ותוך רמיזות גרידא - אינה מדינת חוק.
מי הרוצים להתעדכן ולהרחיב דברים בעניין זה, מופנים אל ספריהם של הפרופסורים למשפט פלילי ולסדר דין פלילי, פרופ' בועז סנג'רו ורעייתו, פרופ' רינת קיטאי-סנג'רו, המצביעים במחקריהם ובספריהם, על תופעות מזעזעות ועל פגיעה בזכויות יסוד של נאשמים, במצב הדברים הקיים.
