בעת האחרונה הבריטים הדו-פרצופיים לא מפסיקים לגנות את ישראל על הריגת ערבים שרוצחים ופוצעים יהודים. אבל לשבחם יאמר, שבזמן שהם שלטו בארץ ישראל, הם לא נהגו בכפפות של משי בטיפולם בפורעים הערבים בתקופת מאורעות הדמים בשנים 1936-1939.
הטיפול הבריטי כלל הוצאה להורג של עשרות פורעים ערבים; והענשה קולקטיבית של כפרים שלמים שמהם יצאו המרצחים, כפי שעשו לתושבי הכפר חלחול, שכל תושביו רוכזו במשך שתי יממות מחוץ לכפר, ללא מזון וללא מים, ועשרות מתו מצמא.
עשרה נהרגו במקום
בנוסף, העונשים הקולקטיביים כללו קנסות והרס בתים. כך למשל הרסו הבריטים ביפו מאות בתים לאחר התראה של עשרים וארבע שעות. דוגמה נוספת בטיפול במרצחים היא התגובה על הטבח שערכו הערבים מהכפר חיטין על יהודי טבריה. הקצין הבריטי אוהד היהודים אורד וינגייט כינס את כל הגברים של הכפר ופקד על פיקודיו לירות בהם — עשרה נהרגו במקום.
לכן, שירותי ההסברה הישראלים צריכים להטיח בפני הבריטים את התנהגותם בשנות המנדט בארץ ישראל, לפני שהם מגנים את ישראל על התגוננותה הקיומית.