X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מאמרים
דומה שבישראל התחום הציבורי היחיד בו מיושם בקפידה עקרון התכנון לטווח ארוך, הוא התחום הפוליטי המניפולטיבי
▪  ▪  ▪
[צילום: פלאש 90]
הופכים עולמות
עלובי האופוזיציה שלא עשו דבר קודם לכן בכדי למנוע את חזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים, הפכו עתה עולמות בתקווה לדוג במים עכורים.

   איתמר לוין
עתירה נגד חזרת דרעי למשרד הפנים

כפי שפרצה כסערה פוליטית מכוונת, כך שככה הפרשה בכל הנוגע לשאלות האתיות והנורמטיביות של חיינו הציבוריים המגולמים בה. גם דרכו של דרעי וגם הסערה הציבורית כביכול שכל כולה פסדה - מכוערת מבחינה נורמטיבית וחמורה ביותר מבחינה ציבורית - פסולות.
פרשת דרעי נחלקת לשנים: א. החלק המשפטי - עד לאחר ריצוי המאסר שנגזר על דרעי על-ידי בית המשפט בגין עבירות שוחד שיש עימן קלון, ועוד 7 "השנים הרזות" בהן היה עליו להתנזר מהחיים הפוליטיים הפורמליים (לפחות). ב. החלק הציבורי - הכולל את שובו של דרעי לחיים הציבוריים כח"כ, מינויו לשר בממשלה ולאחרונה שובו למשרד הפנים, ממנו הודח בשעתו בשל כתב האישום החמור שהוגש נגדו.
חזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים הייתה צפויה. להערכתי, החוק הקובע שעליו להתנזר מתפקידים ציבוריים-ממלכתיים במשך 7 שנים לאחר שסיים לרצות את עונש המאסר, שהוגדר "כנושא קלון", לא חוקק במקרה בנוסחו הנוכחי. לנגד עיניהם של מנסחיו עמדה אפשרות שאדם צעיר יחסית, שהורשע ונגזר עליו עונש מאסר קצר יחסית עם אפשרות של קציבה מקלה על-ידי הנשיא, אם הוא בגדר "מכשיר פוליטי שאי-אפשר בלעדיו", יוכל לחזור לחיים הפוליטיים. זו מכשלה חמורה ראשונה שפרשת דרעי מעלה על סדר היום הנורמטיבי שלנו. בקונטקסט זה חשוב לזכור שדרעי היה מקורבו של הרב עובדיה יוסף, וש"ס בהנהגת הרב, הייתה במשך שנים לא מעטות לשון מאזניים פוליטית ו"ממליכת מלכים" בישראל. דומה שבישראל התחום הציבורי היחיד בו מיושם בקפידה עקרון התכנון לטווח ארוך, הוא התחום הפוליטי המניפולטיבי.
לאחר מותו של הרב עובדיה והעברת עיקר סמכויותיו הפוליטיות לדרעי כמנהיג ש"ס, ובעקבות תוצאות הבחירות האחרונות והקמתה של קואליציה על חודו של רוב בן מנדט אחד בכנסת, חזרה השאלה לדיון ציבורי נרחב. המוטיב לדיון המחודש, כשלעצמו, הוא מכשלה נוספת. שהרי לא השאלה הציבורית-מוסרית-נורמטיבית עמדה כאן לדיון, אלא הקוניוקטורה הפוליטית. עלובי האופוזיציה שלא עשו דבר קודם לכן בכדי למנוע את חזרתו של דרעי לחיים הפוליטיים, הפכו עתה עולמות בתקווה לדוג במים עכורים. "יפי הנפש" של הדמוקרטיה, המוסר הציבורי, טוהר המידות והנורמה הראויה - נקבצו ובאו להשתתף במחול השדים האבסורדי. בנסיבות אלה, אפשר בהחלט להבין מדוע נעמדה גם הקואליציה על רגליה האחוריות במאבק זה, כשהיא מגוננת ב"חרוף נפש" על רצון הציבור, כפי שהשתקף בתוצאות הבחירות; נו, באמת?!
משהובהר לשועלים המייללים שאין להם סיכוי ממשי להפיל את הממשלה, ולכלבים הנובחים שאין ממש ביללת השועלים, נרגעו כל הצדדים וחלפה לה כביכול עננת הסערה. לאור התנהלות זו, האם יש מישהו חושב בקרבנו שמתקשה להבין מדוע הפוליטיקאים שלנו והכנסת בראשם זוכים לאחד הציונים הנמוכים ביותר בסקרי דעת קהל המעריכים את תפקוד נבחרי הציבור? התנהלות בנוסח זה, וההערכה שהיא מחוללת בציבור היא המכשלה החמורה השלישית שמעמידה בפנינו פרשת דרעי.

אופורטוניסט
הרב דרעי והרב עובדיה יוסף [צילום: פלאש 90]

יש קלון
מי שסרח בתפקיד ציבורי באופן שיש עימו קלון לפי אחד המדדים הנ"ל, אינו יכול לשוב ולכהן בתפקיד ציבורי - נבחר או ממונה - ברמה ארצית או מקומית. נקודה!

לא קראו אותו לסדר בעודו באיבו ולא השכילו להציב בפניו גדר בלתי-עבירה כאשר הוכיח שלא למד את פירקו הציבורי בלמעלה מ-10 שנות ההרחקה מתפקידים ציבוריים
▪  ▪  ▪

דרעי היה ונותר אופורטוניסט. כך נהג כפוליטיקאי חדש וצעיר וכך הוא פועל גם כיום. מי שפתחו בפניו את הדלת, לא קראו אותו לסדר בעודו באיבו ולא השכילו להציב בפניו גדר בלתי-עבירה כאשר הוכיח שלא למד את פירקו הציבורי בלמעלה מ-10 שנות ההרחקה מתפקידים ציבוריים, מייצגים את המכשלה ההחמורה הרביעית של פרשה מתמשכת זו. שהרי ניתן היה לטפל בנושא בנקל, באמצעות הסכמה רחבה בכנסת, שעיקרה הוא שיש לעמוד בקפידה על נורמות התנהגות ראויות של נבחרי ציבור, וכי מקרה דרעי הוא קו פרשת-מים מבחינה זו. לשם כך צריכים היו נבחרי הציבור להעדיף את האינטרס הציבורי-ממלכתי הרחב על פני הסיכוי המניפולטיבי להפיל את הממשלה מסיבות טכניות. שני הצדדים - הקואליציה והאופוזיציה גם יחד - כשלו כשל חמור בהבנת העניין ובהתעלות הדרושה לקבלת ההחלטות המתבקשות. האם גם הפעם סמכו שני הצדדים על הזיכרון הציבורי הקצר?! - על פניו נראה שכן.
המחזור הנוכחי של פרשת דרעי הסתיים כשכל המעורבים - הממשלה, הכנסת, התקשורת, בית המשפט והשכל הישר - יוצאים ממנו מוכים וניזוקים. אבל גם הציבור לא נקי מקוצר ראות ומאחריות לתוצאה. גם הוא נסחף אחר הגל המניפולטיבי העכור ושכח שכל הכשלונרים הנ"ל פועלים בשמו ומתוך שימוש בסמכות שהוא זה שהעניק להם אותה.
השאלה העקרונית נותרה על סדר היום, ללא פתרון אופרטיבי. במציאות הקיימת, זו רק שאלה של זמן לא ממושך עד אשר תחזור ותעלה פעם נוספת לדיון ציבורי, בקונטקסט זה או אחר. עתה יש לכל הנוגעים בדבר הזדמנות לתקן את המעוות שנחשף סביב פרשת דרעי. העיתוי הנכון הוא בטרם תהפוך השאלה לשאלת אד-הוק אקוטית. הפרשיות של אשכנזי, אולמרט וידוענים אחרים, קצת פחות בכירים מהם, עשויות להפוך בעתיד הלא רחוק לווריאציות על נושא דרעי. הערכות מבעוד זמן מחייבת לעדכן את הנורמות הציבוריות בשלושה מדדים המשלימים זה את זה: המשפטי, הפוליטי והנורמטיבי-אתי-ציבורי. שלושתם חייבים להיות מסונכרנים ומכוונים לנקודת השקפה אחת:
מי שסרח בתפקיד ציבורי באופן שיש עימו קלון לפי אחד המדדים הנ"ל, אינו יכול לשוב ולכהן בתפקיד ציבורי - נבחר או ממונה - ברמה ארצית או מקומית. נקודה!
השאלה אינה שאלה של מינון (כמה קלון? או: "קלון קל" מול "קלון כבד") אלא של עקרון: נורמת התנהגות, איכות המנהיגות והמסר הציבורי הבסיסי; כלומר: "אין קלון" - עובר הלאה; "יש קלון" - אינו רשאי להמשיך. ההערכה לקיום או אי-קיום קלון, תפורסם במועד סיום הדיון באירוע, בבית המשפט או בפרקליטות. במידה ואין יסוד לדיון משפטי בנושא, ייקבע לוח הזמנים לפרסום על-ידי הכנסת.
את סולמות ההגדרה למדד: "יש קלון" או "אין קלון" צריך לבסס על האינטואיציה של הרשות המעריכה. משפטית - בית המשפט; פוליטית - ועדת חוקה חוק ומשפט בשילוב עם וועדת הכנסת; נורמטיבית-אתית-ציבורית - וועדה ציבורית, שבה ייצוג רחב לדעות ולמגזרים השונים בציבור. ועדה כזו תכונס פעם ב-7 שנים בחסות הכנסת, תגדיר את הקריטריונים, תבחן את ישימות הקריטריונים שבשימוש ותעדכן אותם לפי הצורך.

תאריך:  24/01/2016   |   עודכן:  24/01/2016
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
 
תגיות מי ומי בפרשה
 עובדיה יוסף  ש"ס
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
דוד סנדובסקי
על ישראל לגבש מדיניות חוץ לפי צורכי ביטחונה וחוסנה הממלכתיים והלאומיים, ולא כגחמות ספינולוגיות-אידיאולוגיות-פוליטיות-לאומניות-אוקסימורוניות של בנימין נתניהו
רון בריימן
השמאל/התקשורת מעולם לא הרימו את הכפפה ולא נענו לדרישה לבחון את הראיות הרבות שהצטברו והמחזקות את הספק שמא לא הכדורים של יגאל עמיר הם שהביאו למותו של רבין, אלא כדורים אחרים. חקירה כזאת עלולה חלילה לנקות את "הם" ולהפסיק את הריקוד על הדם נגד "הם" בכל פסטיבל שנתי לזכר רבין
אורנה ליברמן
מאמר שני בסדרה הבוחנת את תהליך זיקוק הכסף והזהב כאמצעי המחשה לתהליך הזיכוך שבבריאת העולם
יעקב שטרכר
יקחו ההנהלות דוגמה ממנהלי הבנקים שכנראה כושרם ורמתם גבוהים מממוצע המנהלים במרכולים. אחרי הכל אם מחייבים את הקופאי מדוע לא לחייב משכורת מנהלים,בדרגים השונים בעת שהם גורמים להפסדים?
איתן קלינסקי
קשה למצוא שני אנשים, הבאים משני עברי מתרס אידיאולוגי, ותוך התנסחות שיש בה עומק אינטלקטואלי יודעים לכבד כל אחד את זולתו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il