מילון אבן שושן מגדיר את המושג עושק "ניצול, קיפוח, גֶזֶל". אז בואו נראה מי הם הגופים, המוסדות והחברות שעושקים, מקפחים וגוזלים במשך שנים את תושבי מדינת ישראל. בראש וראשונה נציין את בכיריי הבנקים, שגורפים לכיסיהם מיליוני שקלים כל שנה, אם בצורת משכורת או בצורת בונוס או בצורת מצנח זהב. גזילת עתק זו מתבצעת ברגע שהבכירים הללו נוטלים מיליונים לכיסם, וגוזלים את רווחיי הבנקים שהיו יכולים להינתן לבעלי המניות, או היו יכוים לבטל את העמלות, שהונהגו רק אחרי משבר מניות הבנקים בשנות ה-80 למאה הקודמת, או להקטין את הריביות ללווים, ו/או להעלאת שכרם של הפקידים הזוטרים.
אחרי בכירי הבנקים באים בכירי חברות הביטוח, בכירי חברות ההשקעות, ובכירי קופות הגמל והפנסיה, שעושקים בדמי הניהול הגבוהים שהם גובים את החוסכים, את העמיתים ואת עובדיהם הזוטרים כדי לממן את השכר, המענקים ומצנחי הזהב ההזויים. אשר על כן, על משקי הבית ועל ציבור הצרכנים מוטלת החובה להחרים ולייבש את העושקים למיניהם.
אז איך אפשר לייבש את העושקים? אפשרות אחת היא להחזיר את הגלגל אחורנית, ולהשתמש במזומן במקום בכרטיסי אשראי ובמקום המחאות. אפשרות נוספת היא לשלם תשלומים בבנק הדואר ולא בבנקים מסחריים. אפשרות נוספת היא במקום להשקיע בקופות גמל, להתאגד ולהשקיע בנדל"ן מניב עם תשואות שבין 3% לבין 5%.
