הייתי מאוד רוצה להתגאות בממשלה שלי ובעומד בראשה על התבונה והידע המקיף שלהם בחוק כולל ולא רק בחוק ההגבלים העסקיים, עד לרמה שהם מצאו פתרון לעובדה שהממונה הקודם התהפך יום אחד וצו שהוא עצמו חתם עליו ועמד להגישו לבית הדין להגבלים עסקיים, בוטל על ידו.
הייתי מאוד רוצה, אך לצערי אני צריך לחפש סיבות אחרות להתגאות בהם, כי את ההקשרים המדיניים והביטחוניים של סוגיית הגז לא העלה ראש הממשלה תחילה, לא העלה גם שר האנרגיה, אלא היה זה לא אחר מאשר הממונה על ההגבלים העסקיים המתפטר, והוא לא סתם העלה את העניין, הוא העלה אותו במכתב ההתפטרות שלו.
וכך הוא כותב שם: "בנוסף לכך, מדובר בנושא שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת שאינן קשורות לתחרות, כגון יחסי חוץ וביטחון ועצמאות אנרגטית. אלה ההשלכות שבלב חששותיהם הכנים של משרדי הממשלה האחרים. על כן, אינני חושב שראוי ונכון שרגולטור שממונה על התחרות יבצע צעדים חד-צדדיים אל מול התנגדות גורפת של משרדי הממשלה האחרים, וללא כל גיבוי מצידם. אני מקווה שמשרדי הממשלה האחרים ישנו את עמדתם לגבי המתווה. אני כאן בשלושת החודשים הבאים ואוכל לסייע, כולל בחינה של שימוש בכל הסמכויות העומדות לרשותי, אם יהיה לי גיבוי מכיוון משרדי הממשלה".
מידה של אמון
דייויד גילה, יקיריהן של
שלי יחימוביץ' ו
זהבה גלאון כותב לממשלה ביום בו הוא מתפטר "מדובר בנושא שעלולות להיות לו השלכות מרחיקות לכת שאינן קשורות לתחרות, כגון יחסי חוץ וביטחון ועצמאות אנרגטית". לא השלכות מקרבות לכת, לא השלכות יושבות בטל, אלא השלכות מרחיקות לכת, כך הוא אומר, לא ראש הממשלה, לא שר האנרגיה, אלא הממונה על ההגבלים העסקיים בכבודו ובעצמו.
ואם אנו שוקלים אם להאמין למישהו אם לאו, אנו תמיד ניקח את דבריו הראשונים על אותו נושא, דברים שאמר טרם קפצו עליו כולם, הפליאו בו את מכותיהם (מטפורית), ומה שאמר לאחר מכן ראוי למידה הרבה יותר פחותה של אמון.
דיויד גילה הוביל מהלך מאוד מורכב של ניסיון להגיע להגנה מיטבית על הצרכן הישראלי בתחום מרובה אינטרסים נוגדים, הוא כשל, ולא היה מוכן להתפשר על האינטרס הצרכני אל מול אינטרסים אחרים, והתפטר, אך הוא לא אמר "תמות נפשי עם הפלשתים", הוא אמר, "אני מחזיר את המפתחות, אני אחראי לצרכן ואינני מוכן להתפשר על אינטרסים צרכניים, אבל לכם, ודאי מותר לתעדף אינטרסים, של חוץ, ביטחון ועצמאות אנרגטית, אז תעשו זאת בלעדי".
ובואו כולנו נקווה שבית המשפט יקשיב לדבריו המאוד פשוטים ומאוד נכונים של הממונה על ההגבלים העסקיים, כי מילה שלו, כמגן האולטימטיבי של הצרכנים, שווה אלף מילים של ראש הממשלה ושר האנרגיה גם יחד.
