למי אין סידורים לעשות בתל אביב?
מצאתי את עצמי במספר סידורים במרכז תל אביב ובשארית הזמן שנותרה לי קפצתי לשוק הכרמל, על-מנת לנשום את ריח הטריות ולשמוע את המולת הקניות וקריאות המוכרים.
עברתי בין דוכני הירקות והפירות ופשוט נדהמתי, זה שוק זה? הכל יקר. ולא סתם יקר, אפילו יקר יותר ממגה בעיר, שהיא שיא היוקר וקצת פחות יקר מטיב טעם שהיא ממש שוברת את סקלת המחירים. מחירי העגבניות והמלפפונים נעים סביב 8-10 שקלים (כאשר ברשתות המוזלות מחירן כיום סביב 2 שקל), אפרסמון 10-12 שקלים (ברשתות המוזלות 6 שקלים) שנמשיך? חבל... הכל פשוט יקר.
נכון, ישנם עדיין מספר דוכנים, אשר מציעים מחירים זולים כמו פרחים, גבינות, תבלינים, מוצרי סדקית וכלי בית פשוטים ופירות יבשים (מהסיבה שהרשתות פשוט קורעות אותנו במחיר של מוצרים אלה ולא בגלל שבשוק זול) אבל בסיכום הכללי, אכזבה גדולה מרמת המחיר ואולי לא פחות מכך, שמוסד כה מכובד ושורשי, פשוט הולך ונעלם.
סמן ימני
הדוכנים אשר מתחילים להעלם נתפסים על-ידי דוכני מזון, מזון בריא של ניצת הדובדבן ומסעדות ונראה שלולא ההרגל של הקונים, שרובם מבוגרים (קהל שבוי) וכמה קבוצות של תיירים, שרוצים לראות "שוק אותנטי", המקום היה נסגר כבר מזמן.
נדמה שאין דוגמה טובה וחייה (עדיין) לכוחן של הרשתות בחיי המסחר בישראל.
שוק הכרמל, אשר שימש כסמן ימני למחירים השפויים, נראה מאבד את כוחו בשנים האחרונות וממש מתרחק כמרחק שנות אור מהמחירים של רשתות המזון הזולות.
הסוחרים בשוק, ממשיכים להתנהל כמו פעם, כל אחד לעצמו, נאבק מול משווקי התוצרת החקלאית, בכמות הקטנה שהוא מושך לדוכן שלו, בעוד הרשת מאגדת כוחות וקונה בכמויות גדולות אלפי מונים.
נראה שלשוק במתכונתו הקיימת אין זכות קיום לאורך זמן ונראה שגם לכאן יכנסו כרישי הנדל"ן אשר יהפכו פינת נוסטלגיה זו לעוד בוטיק או מסעדה או שימצאו בעיריית תל אביב גורמים שיהפכו את המקום, כבר עכשיו לאתר לשימור ולעלייה לרגל לקבוצות מטיילים ולתיירים, אחרת הוא ידעך ויעלם בטרם נוכל לחגוג לו את מספר החרום למשטרה (100), כפי שקיים בישראל ובהודו.
הידעת?
השוק שיחגוג עוד 4 שנים, יום הולדת מאה, הוקם על קרקעות ששווקו על-ידי ארתור רופין, אשר בשנת 1913 הציע לקבוצת יהודים עשירים מרוסיה "להשקיע ולקנות אדמות בארץ ישראל", השקעה זו הפכה במהרה (דבר שלא תוכנן מראש) לשוק מסחרי, שאושר בצמוד לרחוב הכרמל, בשנת 1920 על-ידי ראש העיר מאיר דיזנגוף.
