לא תמיד מילים זהות משמשות לתיאור חפץ או פעולה זהים, כי אם עשויות לנדוד מעשים/דברים אחרים הקשורים לנושא. דוגמה לנדידת מילים מעניינת שכזו אפשר, לעניות דעתי, למצוא בהקשר "יהודי" מובהק מאין כמותו - תפיסת יהודים לשם סחיטת כופר נפש.
במחזה "יוליוס קיסר" (שנאלצתי לשנן בעל פה, כסיכוי יחיד לעבור בכבוד את בחינת הבגרות באנגלית), שם שייקספיר בפיו של אנטוניוס, המספיד את קיסר, את המילים המתארות את הטוב שהרעיף הנרצח על רומא ותושביה (שאותם הוא מנסה, ומצליח, להסית ולהדיח לעשיית שפטים ברוצחים) באומרו:”He brought many captives home to Rome, whose ransom did the general coffers fill” (Julius Caesar; Shakespeare)
Coffer - מילה המשמשת כאן לתיאור תיבה או תיבות (בריבוי) אוצר המדינה.
מקור המילה האנגלית במילה בשימוש השבטים הסקסוניים: קופסה, ארגז, תיבה Koffer שכך היא נכתבת בגרמנית בת זמננו. קל מאוד לדמיין את אותם ברבריים רצחניים התופסים יהודים ומקבלים בתמורתם קופסאות-תיבות חפצי ערך זהב וכיוצא באלה (שטרות אירו או מארק גרמני טרם היו פופולריים אז), שבהן הועבר כופר נפש, בעודם שומעים את היהודים ממלמלים "כופר, כופר"...
לא רק מילים של שוד או רצח שאבו בני השבטים הגאליים והגרמניים הברבריים מן היהודים, שהקדימו והתיישבו בחבל הריין עוד בתקופה הרומית ("חמולת" שפירא מקורה בעיר שפייר, לדוגמה) העתיקה. הנה דוגמה סימפטית יותר שנדדה גם אל השבטים הסכסונים ומשם לאנגליה: Geglitten (גרמנית) - glissé (צרפתית) - glitch (באנגלית) כמו בביטוי הנפוץ והשכיח בקרב מפתחי תוכנת מחשב - memory glitch, וכמובן בקרב ילדים שגם הם עושים גליץ' על הטוסיק.
אפשר לראות די בקלות את הדמיון למילה "גלש" שהטייתו מופיעה ב"שיר השירים" אשר לשלמה: "
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ, שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד".
האם שפת התנ"ך לא ספגה מילים והשפעות מסביבתה? מן ההכרח שכך היה. שיטוט במשעולי
מילון כתב ההירוגליפים של מצרים (Egyptian
Hieroglyphic Dictionary by E. A. Wallis, Budge) -
עבודה מפוארת מתחילת המאה ה-20 שלאחרונה נוספה לשני חלקיו גירסה אלקטרונית, מעלה כמות לא מבוטלת של מילים שיש להניח כי העברים הקדמונים "השאילו" מאת שכניהם, דבר מובן מאליו בהתחשב במעמדה של ממלכת מצרים העתיקה - מעצמה כלכלית צבאית ותרבותית שעד היום מדהימה אותנו בממצאיה ולבטח הטביעה חותם על כל הסובבים אותה.
אפשר להכביר בדוגמאות, אך נסתפק מעטות בלבד: ססים sesim) כפי שחוקרים אנגלים טרחו לציין את ההיגוי בשפם) שמשמעותה "סוסים", תוך שהם טורחים גם להביא את הכתיב העברי המדויק לצורך השוואה והתרשמות.
מילה מצרית עתיקה מעניינת ביותר פיענחו החוקרים האנגליים כך qarnata שפירושה "ערלה", בעוד שנגזרת של המילה פירושה "גרזן". משמעות ההקשר די מתבהרת כשרואים בציור מצרי קדום תהליך כריתה של ערלת גברים (לא תינוקות). הקשר בין כרנתה לכריתה די מיידי, אך האם המילה האנגלית cut קשורה לכך?
בנוסף "לקשר היהודי העולמי להפצת מילים ורעיונות (פסולים)", היא הניידות של הפיניקים. תוצאה לניידות שכזו אפשר לראות במילה "קוריה" - מילה מצרית עתיקה המופיעה במילון כתב ההירוגליפים תוך הדגשת הדמיון למילה העברית קריה (ישעיהו פרק א'
אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה מְלֵאֲתִי מִשְׁפָּט צֶדֶק יָלִין בָּהּ וְעַתָּה מְרַצְּחִים), ולמילה הפיניקית שמשולבת בשם עירם המרכזית קרת חדשת היא קרתגו. בדיקה קצרה ומהירה מעלה כי המילה נדדה כמעט ללא שינוי גם לשפות היוונית והלטינית ומופיעה בכתבים כבר מן המאה הראשונה לספירה ("חיי שנים עשר הקיסרים" של סוויטוניוס, לדוגמה). לא מפליא כלל שהמילה עברה גם לצרפתית (curie), לאנגלית (curia ) ולרוב שפות אירופה.
בהפצת הרעיונות והסחורות ניתן אפוא לראות כמה "סוכני הפצה" עיקריים למערב אירופה: היהודים עצמם, הפניקים, גייסות ולגיונות יווניים/רומיים. כמובן אינני מתיימר לקבוע מסמרות ולהגיד בוודאות אם מילה עברית-פניקית עברה תחילה ליוונית ומשם ללטינית או שנקלטה על-ידי ברברים בחבל הריין (או במחוזות אירופה אחרים) ישירות עקב "מפגשים מן הסוג השלישי" (מזן השוד, הרצח או המחטף) עם יהודים. גם אין לקביעה כזו חשיבות. די אם נזכור את האופציות ולא נשכח "שלא קיימת מקריות", כפי שאמר אלברט איינשטיין; אם מילה אירופית דומה למילה בהקשר דומה בשפה עברית, אין מנוס בדרך-כלל מן המסקנה שמקורה בעברית/פיניקית, גם אם היא למורת מוחם של טהרני שפה גזע דת ו/או רעיונות אחרים.
