מחדל: קצינים הפקירו עמדות במלחמה

נטשו עמדות בזמן מלחמה: בעוד מבקר המדינה, השופט (בדימוס) מיכה לינדנשטראוס, חוקר את תפקוד צה"ל ומערכות המודיעין בעת מלחמת לבנון השנייה, עולה על הפרק פרשה נוספת, חמורה בעוצמתה. ממידע בלעדי שהגיע לידי מערכת Nfc, עולה תמונה מדאיגה, ולפיה במהלך השבוע השני למלחמה, נטשו קצינים בכירים, וכמו כן חיילים סדירים של אגף המודיעין, את עמדות המפתח שתפעלו מ"חדר המבצעים" המשותף שהוקם עם חיל האוויר. עד היום, כך נראה, ממשיך הסיפור לבעבע במסדרונות החיל. הפרשה החלה כ"חוסר תיאום" בין עמדות הצדדים, והסתיימה בנתק של יותר מיממה, בעוד מתנהלות מערכות הרות גורל, בשעה שברקע, מטרי קטיושות ממשיכים לעוט בחמתם על ערי ישראל.

בדרך לסיכול הממוקד

בעיתות שיגרה, וכך בזמני חירום, פעולות התקיפה של מטוסי חיל האוויר, הן שלב מסכם בשרשרת ארוכה של קבלת החלטות פיקודית ומקצועית. ההוראה לתקוף יעדים מתעוררת לחיים מתוך חדרי "העצבים" של החיל, החדרים המשותפים לנציגי הזרועות השונים. איך זה פועל בשטח? המקור הראשון הוא, כמובן, גוף המודיעין. ב"חדר המבצעים" המשותף, אותו החדר שננטש, יושבים נציגים של החטיבות השונות, אשר אמורים לספק מטרות תקיפה באופן שוטף, וכך לעדכן את החטיבה המודיעינית באשר לסדרי הפעולה שהתקבלו. תפקיד חטיבת המחקר, נציגי המודיעין, מסתיים בעת הבאת המידע הנדרש לשם המבצע, אשר ממשיך ומתנהל בניצוחו המלא של הקצין ה"שולט" מחיל האוויר. הוא שמוודא מטרות סופיות, הוא שמאשר ועוקב אחר הישגי התקיפה. וכאן הסיפור מתחיל. כשבועיים לאחר פתיחתה של המלחמה בגזרה הצפונית, נוצר מעין "בקע זמני" בין אותם הגורמים המנהלים את חדר המבצעים, אלה מחיל האוויר, ואלה מאגף המודיעין. על-רקע חילופי האשמות הדדיים, ובשל חילוקי דעות מקצועיים, שטיבם טרם הובהר, החליטו נציגי אגף המודיעין, באופן הפגנתי, לנטוש את עמדותיהם, ולהותיר את הכיסאות של נציגות המודיעין בחיל - ריקים מאדם. במשך שעות ארוכות, עמדות הקצינים נותרו יתומות מכל פעילות מבצעית, חומרים מודיעיניים לא זכו לאישורים סופיים, ותקיפות של יעדים, ובכללם מטולי קטיושות, עוכבו שלא כבשיגרה. בשלב הזה, ניסו הקצינים ב"דרגים בינוניים" לפתור את הבעיה - אך ללא כל הצלחה. המחלוקות, כך נראה, היו מהותיות. מהמידע שהגיע לידי מערכת Nfc עולה, כי רק לאחר התערבותם של גורמים בכירים בצה"ל, לאחר חשיפת האירוע בפני הנציגים הבכירים ביותר בחיל האוויר, ועירובו של ראש אגף המודיעין, האלוף עמוס ידלין, נפתרה המחלוקת המקצועית, אשר איפשרה את חזרתם של אנשי חטיבת המחקר לתא המשותף.

המבקר חוקר את המלחמה

מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, אמר השבוע (06.09.06) בוועדה לביקורת המדינה בכנסת, כי משרדו יקצה כעשרה אחוז מאנשיו לצורך חקירת התנהלות הדרגים הצבאיים והמדיניים בעת המלחמה. "נחקור כל מי שהיו לו יד ורגל במלחמה", אמר לינדנשטראוס. המבקר, כך נראה, צפוי לבדוק את התנהלות המודיעין בשני היבטים עיקריים: ראשית, מדוע לא בוצע מחקר השטח השיטתי, במהלך השנים שקדמו למלחמה, מחקר אשר יכול היה לחשוף את העמדות הקבועות של משגרי הקטיושות המדופנות של חיזבאללה. שנית, צפוי המבקר לבדוק את היבטי ניהול המלחמה ברמה המודיעינית-מבצעית. במהלך השבוע האחרון, כך נודע, הגיעה הסוגיה שנחשפה כאן לאנשי משרדו, אשר יחליטו באם להכלילה במסגרת תהליך הבדיקה הכולל. בצה"ל היו מי שהגדירו את פרשת נטישת העמדות כ"כשל ערכי וחינוכי בחיל", הרבה מעבר לעצם היותו "כשל מבצעי-פיקודי". ואולם, בדובר צה”ל מציגים תמונה שונה באשר לנסיבות שהביאו להפקרת העמדות המבצעיות. "התא אינו ננטש”, הם מדגישים. לדבריהם, "באחד הלילות הוחלט כי אנשי התא יצאו למספר שעות לצורכי למידה תחקור, ורענון, שמטרתו היא שיפור תפקוד התא”. אגף המודיעין, לדבריהם, מפעיל תא מודיעין מבצעי בשיתוף מלא עם חיל האוויר, ו"יש לציין כי שיתוף הפעולה עם חיל האוויר במהלך הלחימה, היה מצוין”.