חברי ועדת החוץ של הבונדסטג הגרמני שביקרו השבוע בישראל נדרשו לדון עם מארחיהם, ביניהם ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, גם בבעיה המתמשכת ביחסים בין ישראל לאיחוד האירופי שגרמה ההחלטה לסמן את המוצרים לייצוא שמקורם בהתנחלויות. ההחלטה התקבלה כאמצעי לחץ על ישראל לקידום צעדים בעלי משמעות ליישום נוסחת "שתי מדינות לשני עמים" גם במציאות העכשווית.
הדרישה לסמן מוצרים רחוקה מלהיות צעד טכני לנוחיותם של פקידי מכס. את ההחלטה קיבל בית הדין של
האיחוד האירופי עוד לפני 6 שנים, והדרישה ליישמה כיום היא ביטוי מובהק של מדינות האיחוד להבחין בין ישראל של קווי 67' לבין שטחי יהודה ושומרון. האיחוד מייחס חשיבות להשגה מיידית של הסכם בר-קיימא בסכסוך הערבי ישראלי ולניהול משא-ומתן בנושא בהשתתפותם הפעילה של נציגי האיחוד האירופי ושליחיו.
ראשי האיחוד האירופי החליטו כי ב-2016 יערכו רוויזיה כוללת במטרה לגבש מדיניות חדשה שתכליתה לתת מענה גם למציאות המזרח תיכונית החדשה והשלכותיה ברובד הפנים-אירופי. המטרה העיקרית היא לתת פתרון לבעיה ההומניטרית מס' 1 הנובעת מזרם הפליטים שהגיעו לאירופה ועדיין מגיעים אליה.
מדינות האיחוד האירופי הן הספק הגדול ביותר של סחורות לישראל. ישראל מצידה היא המדינה השישית בעולם בייצוא טכנולוגיות צבאיות שחלקן נרכשות על-ידי מדינות אירופה. בעקבות רכישות אלה צמצמו מדינות אירופה משמעותית את תקציבי הביטחון שלהן. בנוסף לכך, משתפת ישראל פעולה עם האיחוד האירופי בתחום המודיעין. היא בעיקר מעמידה לרשות מדינות-אירופה את נסיונה בלוחמה בטרור המוסלמי, ובכלל זה מספקת גם מל"טים מתוצרת מפעלים בישראל למטרה זו. בנוסף, גילוי מקורות הגז הטבעי בישראל עשוי להציע למדינות האיחוד אלטרנטיבה אנרגטית לספקים אחרים.
נגד כל אלה מדינות אירופה מזרימות כיום כספים לרשות הפלשתינית ומבצעות תוכניות סיוע בתחום השיכון הכוללות לעתים בנייה בלתי חוקית ובניגוד לתכנון.
בשם האיסלאם
בתחום החינוך, האיחוד האירופי מממן במלואם בתי ספר ביהודה, שומרון ועזה ומתעלם מכך שבספרי הלימוד הנלמדים בהם הגיבורים האמיתיים הם השהידים ומבצעי הרצח בשם האיסלאם. כספי האיחוד האירופי זורמים במישרין גם לקיומם של חלק מהמוסדות המדיניים של הרש"פ, מבלי להתחשב בפעילותה נגד ישראל באירופה ובמוסדות בינלאומיים.
28 המדינות החברות באיחוד האירופי מתקשות כיום להתמודד עם מציאת פתרון לבעיה המקרבת בצעדי ענק את הרגע שבו יחליטו חד-צדדית מדינות אחדות החברות באיחוד לסגור זמנית והדרגתית של הגבולות הפתוחים כיום. למעשה, החלטות אלה יגרמו נזק בלתי הפיך לאמנת שנגן שהיא מאושיות קיומה של אירופה המאוחדת.
לפני כשבועיים התכנסו שרי הפנים של מדינות האיחוד לפגישה שהסתיימה בהחלטה כוללנית ובקריאה למדינות החברות למלא אחר הסכמי שנגן. בפועל, אוסטריה והונגריה חוסמות את כניסת הפליטים, בלגיה החליטה לאייש מחדש את עמדות ביקורת-הגבולות עם צרפת נוכח הגל הצפוי של אלפי פליטים שיידפקו על שעריה, לאחר שבריטניה דחתה אותם.
הונגריה דורשת לקיים בכל אחת מהמדינות החברות באיחוד משאל עם שיקבע את מספר הפליטים שיתקבלו. יוון שאינה יכולה לפקח על זרם הפליטים לאורך חופיה, קובלת על זליגה של אלפי פליטים לתחומיה ועל חוסר האפשרות שלה לקלוט אותם. נציב סוכנות ההגירה של הקהילייה האירופית התריע כי התפרקות האיחוד האירופי היא עניין של ימים.
ב-7.3.2016 צפוי להתקיים מפגש פסגה של ראשי מדינות-האיחוד עם טורקיה. מדינות האיחוד הבטיחו להזרים עשרות מיליוני אירו כדי לספק את צרכיהם של הפליטים השוהים לעת עתה על אדמת טורקיה. נוצר מצב שבו כמעט כל מדינה החברה באיחוד מנסה להטיל את נטל הפליטים על כתפי האחרות. יש להניח כי לא תתקיים הנבואה האפוקליפטית שהאיחוד האירופי יתדרדר למצב של קריסה. אך יש לצפות לבחינת דרכו, ובכלל זה גם היחס המתמשך לישראל, שהוא בבחינת ידידות משונה.
