אין כמובן כל אפשרות להציע לבריות במה לתמוך, כנגד מה למחות, למה לקוות, ממה להתיירא. הכל בני חורין לתחום את תחומי העניין המעסיק אותם, גם אם רחוק העניין לו הם מייחדים תשומת לב עודפת עד שלעולם לא יגיעו אליהם.
תלו דרך משל את עניין הבחירות הממשמשות ובאות בארצות הברית. אזרחי אמריקה עומדים לבחור נשיא אמריקני שייטיב על-פי הערכותיהם האמריקניות עם עיקרי הקדימויות האמריקניות בהם הם דבקים מכוח שאיפותיהם וציפיותיהם כאמריקנים. יש להניח כי הבוחרים שותפים לדאגה אחת - מי יהיה או תהייה הכי טוב האפשרי והרצוי לאמריקנים.
יש להודות שזה קצת מורכב יותר, כי על כן הנשיא או הנשיאה בבית הלבן מקרינים השפעה שאי-אפשר שלא להעריך אותה כשופעת על מדינות תבל כולה, אבל מעטים עד למאוד האמריקנים הבוחרים בנשיא על-פי מה שיועילו לעולם. הם בוחרים על-פי מה שדומה עליהם שיועיל נשיא או תועיל נשיאה לאמריקנים.
אג'נדה ישראלית
בבחירות הנטושות היום הם נבוכים. מיטב המשקיפים בארצות הברית מזהים את הבוחר האמריקני כמי שנקרא לבחור בין נשיא שיועיל לאמריקה פחות לבין מי שיועיל לאמריקה עוד פחות. אם מצרפים את המפחדים במפלגה הרפובליקאית מבחירתו של מי שמצטייר כבעל סיכוי להיבחר למפחדים בקרב הדמוקרטים מפני מי שייבחר מקרבם, מקבלים סכום נדיר של אמריקנים מפוחדים. הפחד הזה מקרין על העולם כולו. הוא אמריקני ביסודו, אבל כבר אמרנו, אם אמריקה כולה נבוכה, העולם כולו אינו יכול שלא להיות נבוך גם הוא.
אולי לא כל העולם. בישראל, כך מזהים המשקיפים, לא מוטרדים כל כך ממה שתעשה בחירה במי שלא רוצים בו לאמריקה, אלא במי טוב לישראל. הבחירות באמריקה מצטיירים כאג'נדה ישראלית. באורח מוזר ומטריד תורמים לכך מועמדים הנשבעים שבועת אמונים לישראל כאילו ישראל היא בלב האג'נדה האמריקנית, אבל בעיקר תורמים לכך אותם ישראלים המאמינים בעונים כי כל העולם כולו לא נדון אלא על-פי מה שישראלים דנים אותו. הם לא מפחדים ממה שמפחיד את אמריקה ואת העולם. הם מפחדים שמא לא יצליח כל כוח הרצון והאמונה והתחכום והציפייה המתנסחת כמעט כתפילה בטוריטוריה ( לא שגיאת הקלדה) של התקשורת הישראלית לבחור לאמריקה נשיא שלא חשוב כלל אם הוא טוב לאמריקנים ובלבד שהוא יהיה טוב ליהודים. (הכוונה אינה ליהודים באמריקה, שהם אמריקנים לכל דבר כשהם באים לבחור נשיא אמריקני, אלא ליהודים הישראלים).
נכון, אי-אפשר להציע לבריות להניח לאמריקנים לבחור את נשיאם האמריקני בלי לשים את הבחירה הזאת בראש שמחתם הלאומית שלהם, אבל להתפעל ממה שחדרי הכושר של הפוליטיקה הישראלית עשו לשרירים המנסים להרים מכאן את המשקולת האמריקנית, מותר גם מותר...
