משרד הדתות ("המשרד לשירותי דת", בשמו המעודכן), שפורמלית חוסל כבר לפני שנים ומעשית ממשיך להתקיים כמו יבלית הגינה, אמור לספק שירותי דת לציבור. מעשית הוא מעניק אותם בעיקר ליהודים וזורק כמה פירורים גם למוסלמים ונוצרים, וחוץ מזה החיים די טובים לפקידיו ולכל המשמשים בקודש ובצנרת הכספים הזו, מרבני שכונות וערים ומועצות ועד עסקני מועצות דתיות, חזנים, סופרי סת"ם ובלניות. טוב. בשביל זה בחרתם ממשלה והקמתם ביורוקרטיה והצמחתם יבלית ואם חלקה עוטה תרבוש או חובשת כיפה ועסוקה (על חשבונכם) בשטויות של ימי הביניים, זו בעיה שלכם.
עכשיו עומד על סדר היום מאבק בטבילת רפורמים. אחרי שבג"ץ קבע שגם רפורמים רשאים לטבול במקוואות הציבוריים (שכולנו בנינו ומתחזקים אותם כולל בתשלום משכורת הבלניות) מיהרו חברי הכנסת החרדים להכין חוק (שעבר כבר בקריאה טרומית) שימנע מרפורמים טבילה כזו. המניע שלהם פשוט: הרפורמים משתמשים במקווה לצרכי גיור, וזה הדבר האחרון שגפני וחבריו צריכים: שאנשים יתגיירו חס וחלילה ליהדות הרפורמית. אז הרעיון הוא למנוע מהם גישה למקוואות הללו. די דומה לסיפור נשות הכותל והקריאה בתורה: אין אבני כותל אז לא תהיינה נשים בטליתות, אין טבילה במקוואות אז לא יהיו רפורמים. אם נמנע מהם את אביזרי הקודש, אז בטח נמנע את קיומם. מה שווה מנזר אם אין בו איזה שלד של נזיר קדוש או לפחות איזה חרוז מהמחרוזת של מריה?
בתחילה זה נשמע די מצחיק, כמו כמו איזה ויכוח תיאולוגי מוזר משנת 1580 בשאלה האם מותר לקבור פרוטסטנט אנגליקני בבית קברות לותרני בעיר שרוב אוכלוסייתה קתולית, אבל בעצם זה צריך להדאיג, כי אצלנו זה אמיתי. בזה בדיוק עוסקים אצלנו (ע"ח קופת הציבור) ומטריפים לציבור את הדעת, ולכן יש לנו גם מערכת משפט כפולה: בית משפט לענייני משפחה שמצטט פסיקות אמריקניות חדשניות ולצידו בית דין רבני שמסתמך על פסיקות בארמית עתיקה. השאלה היא רק מי מבני הזוג פותח ראשון את התיק והיכן, כי זה מה שיקבע אם הילדים יגיעו בסוף לאוניברסיטה או שילכו ישר לתלמוד תורה.
הוויכוח על המקוואות אינו באמת משמעותי. רוב הציבור ממילא לא טובל, כמו שרובו גם לא הולך לכותל להתפלל (כי בעיניו הוא מקסימום אתר תיירות או דיסקוכותל לכהנים ובני עקיבא). גם הוויכוח הציבורי בין הרפורמים לאורתודוקסים הינו רק סוגיה שולית בשאלת השוויון בין דתות, כתות וזרמים. בסופו של דבר זה רק ויכוח על כסף. ציבורי כמובן, ומכיסנו. אז או שיתנו לרפורמים לטבול במקוואות הציבוריים שכבר הקמנו, או שיבנו להם מקוואות ציבוריים חדשים, כמו שהקימו כותל לנשים, כמו שיש כבר קבורה חילונית, כמו שיש כבר נישואים אזרחיים שרק קוראים להם בשם "ברית נישואין". שיהיה.
כי כמו שאתם רואים, כל הסיפור הוא רק סיפור של כסף. עם קצת נכונות ותקציב אפשר לחפור פה עוד כמה עשרות מקוואות, להקים עוד כמה כתלים, ולמנות עוד כמה אלפי משמשים בקודש. וכמו שיש בכל עיר רב אשכני ורב ספרדי בכפילות, אפשר להוסיף עליהם גם רבנית לסבית, שוחט עופות רפורמי, סופר סת"ם שומרוני ואפילו כותב גיטין אתיופי. זו בעצם רק שאלה של כסף, ולכן כדאי שתתחילו להכין את הצ'קים (אפשר לרשום כרצונכם: לפקודת מס הכנסה, מע"מ, מכס, ארנונה, אגרת רכב, מס רכישה, היטל דמי השבחה, אגרת בריאות, ביטוח בריאות, בלו דלק, ביטוח לאומי וכיו"ב).
כי בסופו של דבר מי שלא רוצה להפריד בעידן המודרני בין הדת למדינה, שלא יבכה כשהוא מתבקש לממן אותה ואת כל משמשיה.