בימים האחרונים שואלים פרשנים פוליטיים מכובדים בארץ ובעולם, לאן תפנה ישראל, אם וכאשר תושג הפסקת אש בסוריה ודאעש יובס. האם נשלים עם טורקיה של
ארדואן ונחזור ליחסים מלאים ונורמליים, או שנמשיך לקשור ולחזק את יחסינו עם האומה הכורדית - שהיא האויב המר של ארדואן, כי לא ניתן להיות בקשר נורמלי גם עם זה וגם וגם זה....
לדעתי הבחירה חייבת להיות בכורדיסטן! כי סוף-סוף נוצרו באזור תנאים להקמת מדינה כורדית, כאשר חלק מצפון עירק וממזרח סוריה, המאכלסים יותר מ-35 מיליון כורדים, יהפכו למדינה, שבמוקדם או במאוחר, לאחר מאבק דמים גם טורקיה תהיה חייבת לוותר לכורדים על שטח נרחב במזרח טורקיה המאוכלס רובו ככולו בכורדים. ניתן לומר שכורדיסטן רבתי כמדינה תהיה הגדולה במדינות הסוניות באזור, והיא תהיה הגורם הדומיננטי בין אירן לעולם הערבי.
שליט קיצוני
אף שמרבית הכורדים הינם סונים, הרי שלפחות שליש מהם שיעי או יזדי או ארמי או עלאואי. "רב תרבותיות" זו לימדה את הכורדים כיצד לחיות בשלום בינם לבין שכניהם והם לכן נחשבים מתונים מבחינת האיסלאם וביחסם ללא מוסלמים. יהודי כורדיסטן תמיד נהנו מחופש בין שכניהם הכורדים וביחסים מצויינים איתם, ואלו גלשו אלינו עם העלייה הכורדית למדינת ישראל, ואין זה סוד שמנהיגם בראזני קורא לישראל "ביתו השני" ומופיע בארצנו תכופות, ואילו אנחנו מצידנו מסייעים לכורדים כבר שנים רבות מבחינה כלכלית וצבאית.
כפי שהוסבר, קשה יהיה לבנות יחסים חמים וחזקים עם המדינה הכורדית ובו-זמנית לנהל מערכת יחסים פוזיטיבית ומלאה עם טורקיה. לכן, מצד שני, טוענים תומכי חידוש היחסים המלאים עם טורקיה כי ללא ספק יחסי הכלכלה והמסחר עם הטורקים הינם משהו חשוב ביותר עבור מדינת ישראל (שכורדיסטן לא תוכל להוות תחליף לכך), שטורקיה קרובה יותר אלינו עם השפעה באגן הים התיכון, ובנוסף שהטורקים מהווים (ויהוו) איום מתמיד על מדינתו העלאואית העתידית של אסד בדרומם.
כל חסידי הנורמליזציה עם טורקיה חושבים רק על כסף ושוכחים את הבעיה העיקרית - ארדואן - שהוא השליט האוטוקרטי המוסלמי קיצוני, בן למשפחה שתמכה בנאצים בעוד הוא עצמו מכחיש שואה ידוע. דרישותיו מאיתנו להסרת המצור על עזה הינן אבסורדיות ובאות לגבות את בריתו עם החמאס להם הוא נותן חסות בטורקיה זה שנים. ארדואן הינו כמעט דיקטטור בארצו ואין זה סוד שזמן רב שימש בסתר כסייען לדאעש, עזר להם לוגיסטית, הן בהשגת כספים ולוחמים, והן בהפצצת כוחות כורדים שלחמו בדאעש... מבחינת אירופה הוא בעצם מוקצה מחמת מיאוס. ומאיתנו הוא דורש בחוצפה מיליונים כפיצויים על הטרוריסטים שלו שחיסלנו על המרמרה. הוא מסוכסך קשות עם ידידתנו רוסיה ונמצא ביחסים מאוד מתוחים עם מצרים וסעודיה המתקרבות יותר אלינו. אז האם יש למישהו ספק לאיזה כיוון חייבת ממשלת ישראל לפנות?
