בימים אלה הולכת ונחשפת פרשת אורבנקורפ הלא היא חברת הנדל"ן הקנדית שהנפיקה אגרות חוב בסך של 150 מיליון שקלים בבורסה הישראלית. לאט-לאט מסתמנת תמונה לא מעודדת לגבי החברה הנ"ל. יועץ משפטי מתפטר, דירקטורים שזה עתה התמנו מצטרפים אליו וכל זאת כאשר מתגלים דברים מביכים לגבי החברה. הפסדים עקב שערוך לא נכון של נכסים, המנכ"ל שהוא בעל השליטה התקשה להגדיל ההון העצמי אליו התחייב, שלילה צפויה של רישיון החברה למכור דירות בקנדה שהתפרסמה בסוף שנה שעברה כמה חודשים לפני ההנפקה בתל אביב. לאור הידיעות האלה לא פלא שחברת הדרוג מיהרה להוריד את ציון החברה אותה העניקה בתחילת השנה.
אורבנקורפ היא אחת מזרם חברות הנדל"ן האמריקניות בעיקר וגם קנדיות ש"גילו" את שוק ההון הישראלי. ההנפקות כבר מצטברות לכ-7 מיליארד שקלים אך כל אחת אינה משמעותית כך שיש להסתכל עליהן עם קמצוץ של חשדנות. מדוע טורחות חברות לחצות אוקיאנוסים אל בורסת תל אביב? לא יותר נוח להנפיק ליד הבית? אולי בבית מכירים אותן טוב יותר?
בימים אלה בהם האינפורמציה נגישה באדיבות ד"ר גוגל ושות' כל מי שהיה טורח לבדוק לגבי אורבנקורפ היה מוצא שהתהלכו לגביה שמועות עוד באמצע 2015 שיש חשש שהיא לא תוכל לעמוד בהחזר כספים שהפקידו אצלה רוכשי דירות פוטנציאליים שרצו לבטל עסקת קנייה של דירות אותן עמדו לקבל אחרי שנתיים כשהבינו שיקבלו אותן אחרי ארבע שנים. ללמדנו ש
ענבל אור לא המציאה את השיטה.
פעם רווחה בצבא האמירה "ילצ"ם" לאמור "יש לנו צרות משלנו" האם שומרי הסף לא עשו את הבדיקות המינימליות? יש לקוות שאורבנקורפ היא רק אפיזודה חולפת.
