"תפתח מיד, כאן סיירת מטכ"ל, זו סכנת חיים". הוא מתעטף בחלוק, רץ לעבר הדלת, הילדים מתעוררים ובוכים, לפני שהוא פותח, פיצוץ עז והדלת נפרצת, 6 רעולי פנים עם קסדות ונשק מדויק המכוון לראשו. "שב" הם מורים לו, והוא מתיישב.
"תקשיב" אומר לו מפקד הכוח. אנחנו כבר פה חצי שעה, והזיקוקים בחוץ זה לא של יום העצמאות, כל הצבא מסביב, השכן שלך, מחמוד, הג'דנן ויורה לכל הכיוונים עם משתיק קול, האוגדונר קבע לתפוס את אחד השכנים ולשלוח אותו למחמוד לומר לו להסגיר את עצמו".
התלונה נבדקה
"מי זה האוגדונר הזה"? שואל
יאיר גולן "הרי יש פסק בג"ץ האוסר נוהל שכן, והרמטכ"ל נתן פקודה האוסרת נוהל שכן". "אז מחר תלך לבג"ץ ואחר כך תפגין מול לשכת הרמטכ"ל, ובינתיים תחתום כאן שאתה נכנס למחמוד מרצונך החופשי". "ו
זהבה גלאון אמרה שנוהל שכן זה כמו טרור ואני אומר לכם שאתם פשוט משתמשים בי כמגן אנושי", הוסיף יאיר גולן.
עוד הם מדברים פרץ כוח אחר לדירה של מחמוד וניטרל אותו. למחרת התלונן יאיר גולן אצל הרמטכ"ל, התלונה נבדקה, האוגדונר ננזף וקידומו עוכב.
צחוק הגורל הוא שברבות השנים קודם אותו אוגדונר לתפקיד סגן הרמטכ"ל, וממרום תפקידו הוא לא היסס כלל לדבר על תקופתנו המורכבת, עם השאלות המוסריות המורכבות העומדות בפנינו באותה נשימה עם גרמניה של מלחמת העולם השנייה.
אוי לה לאותה צביעות, אוי לה לאותה התבהמות.
