לאחרונה התבשרנו על כוונת המשרד להגנת הסביבה לפרסם בקרוב תקן חדש ופשוט יותר לקריטריונים לבנייה ירוקה בישראל. לכאורה מדובר בצעד מבורך אשר יביא לגידול במספר הפרויקטים הירוקים בישראל, אך בפועל נראה כי גם תקן זה, כקודמו (ת"י 5281) שאושר לפני יותר מעשר שנים, הינו סוג של גימיק חולף אשר לא ייצור באמת את שינוי המגמה הנחוץ בישראל. ומדוע? הדבר נובע מן העובדה הפשוטה כי גם התקן המחודש וגם התקן המקורי הם תקנים וולונטריים בלבד ולא מחייבים, זאת אומרת שבמקרה הטוב הם זוכים להתייחסות כלשהי מצד חברות הבנייה ובמקרה הרע, זה המאפיין את רוב השטח, הם זוכים להתעלמות קרירה.
התקן הקיים העומד לקראת עידכון בוחן שמונה תחומים ובהם ניצול אנרגיה, מחזור פסולת, שימוש בקרקע ותחבורה והוא מבוסס על ניקוד שניתן למרכיבים שונים של בנייה ירוקה. הניקוד מתורגם לדירוג של אחד עד חמישה כוכבים. אך למרות שאנו רואים יותר ויותר פרויקטים שמתהדרים בתואר "ירוקים", הרי שהתואר הזה הוא לא באמת ממשי שכן שום גוף ממשלתי לא אוכף את העמידה בקריטריונים הללו ופעמים רבות מדובר בהתהדרות בנוצות שיווקיות בלבד מצד חברות הבנייה. ואכן, מפרסומים בתקשורת עולה כי למרות שהתקן קיים למעלה מעשור, אחוז הבנייה הירוקה בישראל נותר אפסי. הצצה ברשימת המבנים שקיבלו בשנת 2015 את תו תקן הבנייה הירוקה מהמשרד להגנת הסביבה מגלה שרק 50 מבנים קיבלו אותו, מתוכם 34 מבני מגורים בלבד, הכוללים 1,106 יחידות דיור. מתחילת 2016 קיבלו עוד 300 דירות את תו התקן. 49 מהמבנים קיבלו כוכב אחד בלבד, ורק בניין אחד ברחוב
גולדה מאיר בהוד השרון נבנה ברמת 2 כוכבים.
עיר ירוקה
לעומת המצב העגום בישראל, במדינות ובערים רבות בעולם אימצו תקנים מחמירים לבנייה ירוקה ואלו נותנים את אותותיהם באחוז גדל והולך של בניית מבנים ושכונות בנות קיימא. אחד התקנים המובילים בעולם הוא תקן ה-LEED האמריקני אשר אומץ על-ידי מדינות רבות בארה"ב וברחבי העולם. ישנן כמו-כן מדינות כגון יפן, אוסטרליה, בריטניה ואיטליה אשר הכינו תקן מקומי מחמיר לבנייה ירוקה עבור המבנים שבשטחן.
על-מנת שגם התקן המחודש עליו עובד כעת המשרד להגנת הסביבה לא יזכה בסופו של יום להתעלמות צוננת ועל-מנת שחברות הבנייה יבצעו יישור קו בהגדרת מבנה כירוק ולא יסתפקו באלמנט ירוק בודד שילווה בפרסומי חוצות גדולים על "השכונה הירוקה", "העיר הירוקה", "הפרויקט הירוק" וכן הלאה, על המדינה לאשר את התקן כתקן מחייב בו יוגדרו מספר הכוכבים (נניח 3-4 כוכבים) שרק באמצעות עמידה בהם ותוך בדיקה רצינית של נציגי המשרד להגנת הסביבה, יוכלו הפרויקטים השונים לקבל את התואר הירוק.
אלטרנטיבה שנייה לביסוסו של התקן היא השארתו כוולונטרי מחד אך מאידך הענקת תמיכה ממשלתית כספית נדיבה לחברות שיעמדו בקריטריוני הבנייה הירוקה. בצורה זו הציבור ירוויח פעמיים - פעם אחת, כספי משלם המיסים ילכו למטרה ראויה של הגנה על הסביבה ופעם שנייה, המבנים הירוקים יהפכו עם הזמן לסטנדרט עבור כל השוק ויביאו עימם חיסכון בעלויות המגורים וסביבת מגורים "נקייה" ובריאותית יותר.
לסיכום, הגיע הזמן שהממשלה תיכנס לעובי הקורה בנושא הבנייה הירוקה בישראל ותהפוך את התקן למשמעותי ורציני יותר. לישראל כמדינה עם תנופת בנייה אדירה יש את היכולת להפוך למובילה עולמית בתחום הבנייה הירוקה וההגנה על סביבת המגורים האורבנית. דבר אחד בטוח: הבנייה הירוקה תביא להעלאת רמת החיים והבריאות של כולנו וזה לכשעצמו צריך להיות הגורם המוביל לשינוי המיוחל בענף הבנייה.
