בלב ליבה של ירושלים בפינת הרחובות המלך ג'ורג' ואבידע מול בנייני "המוסדות הלאומיים" ניצב נטוש מזה קרוב ל-25 שנה מבנה אבן גדול בין 6-5 קומות (כולל קומת תחתית וקומה עליונה). המבנה מכונה "בית סולל ובונה" מאחר שבמשך שנים רבות שכנו בו משרדי חברת הבנייה "סולל בונה". בסוף שנות ה-80 נמכר המבנה ליזמים במסגרת תוכנית הבראה של "סולל ובונה" שכללה מכירת רבים מנכסי החברה. עם השנים הלך והדרדר מצבו של המבנה חלונותיו נופצו או נעקרו קירותיו רוססו בכתובות גרפיטי מכוערות. בחזיתו פעור חור גדול והוא מהווה, כך דווח, מקום שהות ולינה של הומלסים ומסוממים. סיירתי בימים עלה במבנה. בתוך המבנה ובחצר הדרומית שלו פזור לכלוך רב, גרוטאות, בגדים ומזרנים. המצב הפיזי הבסיסי של המבנה באופן כללי סביר והוא יציב ולא מט ליפול וניתן להערכתי בהשקעה יחסית לא גדולה לשפצו ולאכלסו. במצבו כיום הוא מהווה מפגע סביבתי ובעיקר חזותי. בירושלים יש כמה "פילים לבנים" מסוגו של "בית סולל ובונה" ובהם "מלון הנשיא" ועוד. אולם דומה כי "בית סולל ובונה" הוא בין הבולטים שב"פילים לבנים" אלה בגלל מיקומו במקום מרכזי מול בנייני המוסדות הלאומיים ברחוב המלך גורג' -רחוב ראשי מהמרכזיים ביותר בירושלים ומטבע הדברים דבר קיומו של המבנה הנטוש גלוי חשוף ובולט לעיניהם של אלפי נהגים והולכי הרגל העוברים מדי יום ברחוב זה. עברתי פעמים רבות בפינת רחוב המלך ג'ורג' ואבידע בסמוך למבנה הנטוש ועיני נתקלו בו פעמים רבות ולא פעם הרהרתי ביני לבין עצמי איך מבנה אבן רחב ידיים מרשים כזה בעל 4 קומות ואשר מצבו הפיזי באופן כללי סביר -לא מאוכלס, מבוזבז ועומד שומם ומוזנח שנים כה רבות. "בית סולל ובונה" בירושלים הוא מבנה בעל סגנון אדריכלי מודרניסטי מובהק. הוא נבנה בסוף שנות ה-50 על-ידי חברת הבנייה "סולל ובונה" שהייתה אז זרוע בנייה ביצועית של ההסתדרות העובדים והייתה מגדולות ומהמובילות בקרב חברות הבנייה בארץ. הבניין כולל 4 קומות. מעל הכניסה למבנה, יש גגון בטון גדול ומעליו מרפסת הפונה לרחוב. הלובי של הבניין עוצב בקפידה ובכניסה ניצבים ארבעת עמודים דמוי מקדש יוני מקדש יווני, רוב פתחיו הנמוכים של המבנה אטומים בבלוקים ובלוחות ברזל, חזית הכניסה לבניין נאטמה, אולם מישהו דאג לפעור חור גדול בכניסה לבניין וניתן להיכנס אליו בנקל יחסית. גם גדר התיל שנמתחה בכניסה למבנה לא מונעת את הכניסה אליו אלה רק מכערת עוד יותר את המבנה. בחזיתו ומסביבו של המבנה חצר שמשמשת כיום לחניון מאולתר של כלי רכב.

המתכנן ראובן רודולף טרוסטלר

את הבניין תכנן האדריכל ראובן רודולף טרוסטלר (1908-1999), שעלה לארץ ב-1938 מוינה והשתקע עם משפחתו בירושלים טרוסטלר הועסק במחלקה לעבודות ציבוריות של המנדט הבריטי. ולאחר קום המדינה בתחילת שנות ה-50 הקים משרד עצמאי שם "המהנדס". טרוסטלר היה אדריכל פורה ותכנן עשרות רבות של מבנים ובעיקר מבנים ציבוריים ומבני משרדים ותעשיה. בין השאר, תכנן את בית החרושת לתרופות רפא, ובנין המלטשה ליהלומים ברוממה, המשמש את בניין הטלוויזיה בירושלים. אם זה היה תלוי בי הייתי משאיר את המבנה שמצבו הפיזי הבסיסי כאמור סביר ומעבירו לשימוש הציבור ומקים בו מרכז תרבות כמו בית אבי חי שנמצא ממש ממול. מאחר שהמבנה נמכר ליזמים, אלה מן הסתם, יהרסו המבנה ויקימו תחתיו מגדל משרדים רב קומות או מלון רב קומות כדי למקסם רווחים. במסגרת המחאה החברתית בישראל 2011 פרצו למבנה הנטוש בירושלים, צעירים רבים במחאה על הימצאות מבנים נטושים באזור במקום ליעדם לדירות מגורים עבור הציבור שכה נזקק לדיור. העליתי צילומי המבנה של "בית סולל ובונה, הנטוש בירושלים וסיפורו לדף הפייסבוק. הגיב על כך. איציק שוויקי מנהל מחוז ירושלים במועצה לשימור אתרי מורשת: "הבניין ייהרס (אינו ברשימות השימור) חזית "מבנה סולל בונה" ישולב בחזית בית המלון שיבנה במקום". נמסר כי במקום קיימת תוכנית בניין עיר עוד משנות ה-60 והשטח מיועד למלונאות ועדת השימור העירונית מאשרת עקרונית את הריסת המבנה אולם תדרוש מהיזמים לשלב אלמנטים מחזית בניין סולל ובונה במבנה שיוקם תחתיו ש"יזכיר וישמר" ולו מעט את בניין סולל ובונה המקורי. בינתיים הכל דיבורים והמקום עומד נטוש ועזוב. עד מתי?