עם הראש בקיר

מאמר המערכת של "הארץ שלהם", ביטאון השמאל הקיצוני, מיום 14.06.16, הוכתר בכותרת "חזרה לסרבנות" ודן ברותחין את ראש הממשלה על כך שאמר את המובן מאליו, "כי לעולם לא יסכים לקבל את יוזמת השלום של הליגה הערבית כבסיס למשא-ומתן בין ישראל לפלשתינים". דווקא אמירתו הקודמת של נתניהו בהקשר זה הייתה בעייתית, אם כי גם אז לא קיבל אותה בבחינת "כזה ראה וקדש" אלא תבע "עידכון היוזמה באופן שהיא תשקף את השינויים הדרמטיים שהתחוללו באזורנו מאז 2002". אם יש בעייתיות באמירותיו של ראש הממשלה הרי היא קשורה בחזרות הרבות על שגיאתו בנאום בר-אילן, שבו נגרר לראשונה לדקלום הסיסמה השקרית של שתי מדינות לשני עמים. אף אם אינו חושב כך ואינו מאמין בכך, כאשר ראש הממשלה חוזר שוב ושוב על השקר הוא נותן לו משקל ומגביר את הנזק לישראל. ראש הממשלה מבהיר שוב ושוב שהוא מחויב להשיג שלום עם שכנינו, אבל באותה מידה עליו להבהיר כי מדינה ערבית ממערב לירדן איננה שלום אלא מרשם לחיסולה של ישראל. שלום ומדינה פלשתינית הם דבר והיפוכו, ומי שדורש מדינה כזו ממערב לירדן לא באמת רוצה שלום, אפילו אם הוא קורא לעצמו מחנה השלום. בנימין נתניהו משלם לא פעם מס שפתיים למבקשי רעתו ורעתנו מבית ומחוץ. קשה להתקנא בתפקיד הקשה וכפוי הטובה של ראש הממשלה, אולם חבל שהוא מזגזג ואינו מסיר אחת ולתמיד את עניין המדינה הפלשתינית ממערב לירדן מסדר היום הציבורי. תפקידו אינו לספק "אופק מדיני" לאויב אלא לאזרחי ישראל, שלהם עליו להקדיש את מרצו ומחשבותיו. "הארץ שלהם" ממשיך את משנתו הסרבנית ותובע מראש הממשלה להטיח את ראשו ואת ראשינו בקיר, להיכנע לתכתיבים הערביים ולהמשיך את מצעד האיוולת של "השלום", בניגוד לבחירתם הדמוקרטית של אזרחי ישראל, בניגוד לשכל הישר, ובניגוד לניסיון שהצטבר מאז פרץ "שלום" אוסלו אל חיינו והפיל בנו קורבנות כה רבים. "הארץ שלהם" מאשים את ראש הממשלה בהצבת תנאים - הכרה בישראל כמדינה יהודית - אבל תובע ממנו להיכנע לתנאים ולתכתיבים הערביים בעניין הקמת מדינת אויב בארצנו, חלוקת ירושלים, הכנסת "הפליטים" לתוככי ישראל ועוד. כל אלה קבילים בעיני ביטאון השמאל הקיצוני כדי שהארץ שלנו תהפוך ל"ארץ שלהם", ולזה ייקרא שלום.... נתניהו איננו שובר ימינה - שומו שמיים - כפי ש"הארץ שלהם" מאשים אותו. במקרה הטוב מבחינת השמאל הוא נמצא בדיוק במרכז הקשת הפוליטית, ומהווה סמן שמאלי במפלגתו, הליכוד. נתניהו אינו יכול להמשיך בלוליינות המילולית שלו. אין מנוס מלהבהיר שהגיעה - מזמן - העת להתפכח ממצעד האיוולת האוסלואידי ולחפש שלום - אם יש כזה - במקום אחר ולא בשדות הקטל של "המדינה הפלשתינית". הסרבנות של השמאל הקיצוני בישראל והחזרה העיקשת על שקר "הכיבוש" גורמות הן לערבים והן לצרפתים ודומיהם להקשיח את עמדתם, כי אינם יכולים להימצא ימינה מגורם כלשהו בישראל.