סימה קדמון פותחת את טורה ב
ידיעות אחרונות בתיאור האופן הקלוקל והכושל שבו מנהל נתניהו את המשא-ומתן לסיוע ביטחוני עם ארצות הברית: בעוד שבימים עברו, משרד הביטחון ניהל את המשא-ומתן עם ארצות הברית, באופן שאפשר הפרדה בין משרד ראש הממשלה לבין משרד הביטחון (שכן הדם רע בין
בנימין נתניהו לבין
ברק אובמה), הרי כעת, הבחירה המטופשת של ביבי היא לנהל את המו"מ באמצעות הקונסיילרי האישי שלו, עו"ד יצחק מולכו, יחד עם תא"ל יעקב נגל מן המלל וכן עם רון דרמר. זה כמובן מתכון לאסון ולכישלון.
בהמשך הטור היא עוברת אל ליברמן, ההוא שטען שעבר ניתוח להארכת הפתיל, אך מהצהרותיו הנמהרות השבוע אנו למדים שהניתוח כשל. ליברמן רוצה שהסבב הבא בעזה יהיה "הסבב האחרון", ואני מציעה לו ללמוד היסטוריה ולזכור מה קרה במלחמה שביקשה לשים קץ לכל המלחמות.
ביבי, גורסת קדמון, עשה את עסקת הביש של חייו: במקום שר ביטחון נאמן וקולגיאלי, משה יעלון, הוא קיבל שר ביטחון קצר פתיל אשר מתיימר להחליפו בכסאו, בבוא היום. אך לא רק ביבי נחבט מן העסקה הזו, שבמסגרתה בוז'י (
יצחק הרצוג) נדחק לקצה, בכדי לקבל את הנדוניה קצרת הפתיל לקואליציה: מסתבר שגם בוז'י חטף כהוגן במפלגתו, ונותר בלי תומכים, וזאת משום שעיניו עדיין עורגות לקואליציה של ביבי-איווט, בתקווה שיבעט משם
נפתלי בנט.
