נחנך מצפה גשר "אל-חמה"

סיפורו של גשר אל-חמה מתואר כאמור בליווי צילומים בשלט ההסבר שהותקן במצפור: אורכו של הגשר כ-130 מטר, ויש אומרים כי היה הגשר הגדול ביותר בארץ ישראל אז. הוא נבנה בשנת 1904 מעל ערוץ הירמוך על-ידי השלטון העות'מאני, כחלק מן הסעיף המערבי של המסילה החיג'אזית, שנועדה להוביל את עולי הרגל המוסלמים מסוריה למכה. בתקופת השלטון הבריטי שוקם הגשר, והיה חלק ממסילת הרכבת שחיברה את ארץ ישראל עם עבר הירדן וסוריה. ב"ליל הגשרים", הלילה שבין 16 ל-17 ביוני 1946 (י"ח בסיוון תש"ו), פוצצו לוחמי פלמ"ח עשרה גשרים שחיברו בין ארץ ישראל לשכנותיה. הגשרים פוצצו כמחאה על המשך המדיניות "הספר הלבן" של ממשלת בריטניה, שהגביל עלית יהודים לארץ ישראל גם אחרי השואה ומנע הקמת מדינה יהודית עצמאית. בין עשרת הגשרים היה גשר אל-חמה. הגשר פוצץ על-ידי כיתת חבלנים מפלוגה ג' בגדוד השלישי של הפלמ"ח. הלוחמים והלוחמות בפיקודו של אהרון ספקטור, יצאו מקיבוץ אפיקים. לאחר סיום המשימה, בעלותם בדרכם חזרה לגדה המזרחית של הירמוך נקלעו הלוחמים לחילופי יריות עם רוכבי "חיל הספר העבר הירדני" אך הצליחו לחצות את הירמוך מערבה ולשוב ללא נפגעים לבסיסם בקיבוץ אשדות יעקב. בפיצוץ גשר מסילת הרכבת באכזיב בפיקודו של נחמיה שיין נהרגו ב"ליל הגשרים" 14 לוחמי פלמ"ח מסיבות מבצעיות, גשר הכביש באכזיב לא פוצץ. מבין עשרה הגשרים שפוצצו ב"ליל הגשרים", גשר אל חמה היה היחידי שנותר היום במצבו כבליל הפיצוץ. מכריע היה חלקם של הקיבוצים בפיקוד ובבניית הפלמ"ח, הכוח הלוחם המגויס של "ההגנה "והמוביל בהתיישבות ובהעפלה. בכך שניאותו בשעות נשבר ומבחן לשמש לפלמח בסיסים, אפשרו הקיבוצים את רצף ההכשרה והפעילות של לוחמיו. בכל אחד מהקיבוצים בעמק הירדן ובבקעת כנרות היה בסיס פלמ"ח. קדם לטקס הסרת הלוט מפגש רעים של לוחמי פלמ"ח ובני משפחותיהם לציון אירועי 70 שנה ל"ליל הגשרים" ו-75 שנה לפלמ"ח שנערך בשעות הבוקר ב"בית גבריאל" לחוף ימה של הכינרת. בין הבאים: אשת הפלמ"ח נעמי פולני שהייתה מכוכבות להקת הפלמ"ח,"הציזבטרון", איש הפלמ"ח המיתולוגי אליהו סלע ("רעננה"), איתן דפני מהמושב שרונה נכדו של יצחק שדה, יואב רגב חוקר, כותב ומרצה ארץ ישראל, בנו של צבי רגב שהשתתף בפעולת פיצוץ גשר אל-חמה, ועוד.

באירוע ריגש את הקהל עמי צור (שטינברג) כיום בן 90 שהיה מלוחמי הפלמ"ח שהשתתפו בפיצוץ גשר אל חמה. צור שלימים היה קצין בכיר בצה"ל בדרגת אל"ם מספר: "פיצוץ הגשרים ב"ליל הגשרים", היה מבצע ענק ורחב ממדים במושגים של אז שהשתרע מהדרום הרחוק ועד הצפון. הוא סגר את התנועה מירדן, מסוריה וממצרים ובא להוכיח לבריטים מה יכול לקרות להם והמסר הובן. צור מספר: באותה שנה שנת 1946 הייתי מ"כ בפלוגה ג'. מ"כ בפלמ"ח היה אז תפקיד רציני מאד, עמק הירדן היה ביתה של פלוגה ג' של הגדוד השלישי בפלמ"ח פלוגה בה שירתי ובאתי לכאן להגיד תודה לאנשי עמק הירדן שאירחו אותנו באותם ימים, שביתם היה בתינו, איתם עבדנו, יחד, אכלנו באותו חדר אוכל וגדלנו עימם. צור הודה גם לאנשי עמק הירדן כיום על היוזמה להנציח את פעלה של הפלוגה ולוחמיה בליל הגשרים. רבקה צביאלי הרוח החיה מאחורי הקמת המצפור, נשאה אף היא דברים באירוע ובין השאר אמרה דברים בנוסח זה: ב-16 ביוני 1946 יצאו מאפיקים כ-40 לוחמים ולוחמות אנשי פלוגה ג' של הגדוד השלישי של הפלמ"ח למבצע פיצוץ הגשר שעל הירמוך במסגרת "ליל הגשרים". מפקד המבצע היה אהרון ספקטור. רוב ההולכים לגשר נקראו לפעולה רק זמן קצר ביותר לפני תחילתה. ההולכים באו מרקע חברתי שאפיין אז את המתגייסים לפלמ"ח. המפקדים היו מוותיקי הפלמ"ח ובלוחמים קבוצת "ילדי טהרן" שניצלו מהתופת באירופה, קבוצת בני נוער וצעירים שעלו מסוריה ועירק, קבוצת מתגייסים עירונית שנקראה החיטרונצ'קים על שם מפקדם נתנאל חיטרון, קבוצת הכשרה של "השומר הצעיר" בבית זרע וקבוצת הכשרה של "הצופים" באפיקים. רבקה צביאלי: מבין כ-40 הלוחמים והלוחמות שהשתתפו בפעולת פיצוץ גשר אל-חמה הצלחנו לאתר שמונה איתם שוחחתי והם שיתפו אותי בסיפורם ו"אני מודה להם על שאפשרו לי לגעת בפיסת היסטוריה". השמונה הם: שייקה שלמוני, עמי צור, צבי רגב, מיכל ברנר- דוניה, ישראל שפירא, אלעד פלד, יוסקה הוניג-ברקאי .ר.מורי גולדמן .בנוסף נאספו מסמכים, עדויות, צילומים שמסרו בני משפחות של לוחמים ולוחמות שהשתתפו במבצע פיצוץ גשר אל-חמה. וכן נשלחו חומרים מארכיון הפלמ"ח, מארכיוני הקיבוצים חצרים, אפיקים ועוד. רבקה צביאלי: רבים מהלוחמים שהשתתפו בפעולת פיצוץ הגשר אינם אתנו עוד בחיים ובהם: אהרון ספקטור, נתנאל חיטרון, משה גרין, משה שרק -דרור, ראובן נצר, משה פינקל-זוהר. שרגא לוין, יחיאל בארי, בני מהרשק, מתי מגד, נח קרישנברג. משה (מוסה) שילוח, אברהם זמיר, אברהם פסטרנק-סביון, ס. גדעון, חיים קליפשטיין רום, ולוחמים נוספים. (יתכן ששיבשתי בתום לב שם לוחם או לוחמת וסליחתי מראש א.א )אולם חלק מבני משפחותיהם אותרו וסיפקו מידע, צילומים ומסמכים. אחד המסמכים, מספרת רבקה צביאלי, נשלח אלי על-ידי דורון גרין ובו מצאתי את התיאור הבא: "החלק המרכזי של הגשר אני מעריךכ-40 מטרים אורכו, התרומם לגובה רב, אדום ולוהט ומתיז ניצוצות והבזקים וכאשר הגיע לשיא הגובה כאילו נמלך בדעתו, כאילו המתין רגע עד שנפל " כך מתאר את רגע פיצוץ גשר אל-חמה אבא של דורון, משה גרין איש הכשרת הצופים באפיקים מ"מ בפלמ"ח, תעשיין וצייר שהשתתף בפיצוץ גשר אל חמה. שניים מאנשי הפלמ"ח שהשתתפו בפיצוץ גשר אל-חמה נהרגו במלחמת העצמאות שרגא לוין נהרג בקרב ניצנים ביוני 1948.ואילו משה (מוסא) שלוח שהתייתם בגיל צעיר מאוד משני הוריו עלה לארץ בשנת 1942 מסוריה כילד במסגרת תנועת החלוץ הגיע לאפיקים, עבר לחברת הנוער בכפר מאיר שפיה חזר לאפיקים והתגייס לפלמ"ח היה ב1946 מראשוני המתיישבים בקבוצת חצרים החדשה ושימש למעשה בתפקיד מוכתר נהרג בספטמבר 48 בעת שרכב על סוסתו כשנורה ממארב בעת פגישה עם מודיע שבגד בו. בן 22 בלבד היה במותו . הקמת המצפור היא בשיתוף המועצות האזוריות עמק הירדן והגולן, קק"ל וגופים נוספים, שכן המצפור נמצא בשטחה של המועצה האזורית גולן ואילו שרידי גשר "אל-חמה" ממול נמצאים בשטחה של המועצה האזורית עמק הירדן.